תולדות אדם - שער הגדול · (סה)
הרי מבואר מדבריו שענין הזכיות והחובין אינן אלא בשכינתא מטרוניתא. ועליה רמז הרמב"ן במה שכתב, כי היא עמהם באחדות ולא באצילות, ורבים נבוכו בפירוש דבריו. אמנם לפי המגיד מבואר היטב, כי שכינתא מטרוניתא היא עם עשר ספירין עילאין באחדות אחד, כהדין קומצא דלבושא מיניה, ואינה עמהם באצילות, כי עשר ספירין עילאין הם מאין סוף, והם בו כשלהבת קשורה בגחלת, ושכינה מטרוניתא עשר ספירין, ובעשר ספירין עילאין אם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיו מה תעשה לו: