תולדות אדם - שער הגדול · (נו)
עוד נראה לי ביאור הענין על פי מה שנתבאר למעלה בהקדמה זו באריכות, כי אין רשות לאדם להתבונן אלא בעולמו ובנינו, שהוא מבנין שלמטה שהם שבעת ימי בראשית, כי משם נמשכות הפעולות, וזהו מחסד ולמטה, עולם חסד יבנה. אבל מעולמו של אדם ולמעלה, דהיינו ג' ראשונות החשובות כאחת, ושם נאמר אין לך עסק בנסתרות, והם אינם עולמו של אדם, כי משם אין נמשכין הפעולות, רק הם עולם הנעלם עולמו יתברך מחשבתו וחכמתו ובינתו, והם הם ביותר עצמותו ממש מאלו שנתגלו להיות מהם נמשכים הפעולות לפי דרכי בני אדם. ובעולמו יתברך דהיינו בשלושת ראשונות שהוא הנעלם, אם יצדק אדם או ירשע מה יפעל. אמנם בעולמו של אדם, דהיינו הבנין מחסד ולמטה, בהם יצדק לומר כח החסר וכח השלם כפי התעוררות האדם ומעשיו, כי מהם נמשכין הפעולות, וכפי הפעולות התעוררו בהם, ואז מקבלים הם שפע רב והוד והדר ועוז וחדוה והשם נעשה שלם. כי כבר הארכתי למעלה בהקדמה זו, כי כלל הבנין תפארת ומלכות, ומלכות מקור ישראל ? בהשרשת נשמותיהן, ואז כשזכאין בדור מאירות שרשות נשמותיהן, ומלכות אושידת מיין נוקבין שהוא התעוררות מעשים הטובים המאירין בשרשי נשמותיהן, ומאיר נגד פניה תפארת מיין דכורים הנשפעין עליו ממקורו הקדוש, ואז יחוד שלם, ומשם נמשך השלום והברכות בכל העולמות. ובהפוך חס ושלום אז אין יחוד למעלה כביכול להריק טוב, ואין שפע למטה, והיא פירסה נידה, ושפחה תירש גבירתה, ובא צר ואויב בירושלים שלמעלה: