תולדות אדם - שער הגדול · (כח)
אמנם יש קושי עצום על כל הנ"ל מכמה פסוקים המורים שאין המצות והעבירות נוגעות בו. אליפז אמר (איוב כב, ג), החפץ לשדי אם תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך. אליהו אמר (שם לה, ז), אם חטאת מה תפעל בו וגו' אם צדקת מה תתן לו וגו'. והרבה פסוקים כאלה. והנה מצאתי הרב בעל עבודת הקודש התעורר על זה, ואעתיק כל לשונו מאחר שהוא דרוש גדול, ואחר כך אגלה דעתי בעזר השם יתברך. זה לשונו פרק ג' מחלק העבודה, ראיתי לרז"ל דבר יראה מפשוטו שהוא סותר מה שקובל וקויים במה שאין בו ספק כלל, והוא היות העבודה צורך גבוה גם כן. והוא שהם עליהם השלום אמרו במדרש ילמדנו בפרשת שמיני (צח, א) בזה הלשון, וכי מה איכפת לו להקב"ה כששוחט בהמה ואוכל או נוחר ואוכל, כלום אתה מועילו כלום אתה מזיקו, או מה איכפת ליה אוכל טהורות לאוכל טמאות, שנאמר אם חכמת חכמת לך. הא לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות, שנאמר אמרת ה' צרופה וגו', למה, שיהא מגן עליך, שנאמר מגן הוא לכל החוסים בו, עד כאן. אשר יראה בתחילת המחשבה דלא אכפת ליה לשוחט ואוכל או מנבל ואוכל, או אוכל טהורות או טמאות, שאין דבר מאלו וכיוצא בהם מזיקו או מועילו, ואין דבר מגיע לו כלל. וכמו שיראה מפשט הכתובים, שאמרו החפץ לשדי אם תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך, והם דברי אליפז לאיוב. ואמר לו אליהו, אם חטאת מה תפעל בו וגו' אם צדקת מה תתן לו וגו' לאיש כמוך רשעך וגו'. ואמר שלמה המלך עליו השלום, אם חכמת חכמת לך וגו'. אשר מכל זה יראה שאין טובות האדם ורעותיו נוגעים כלל לגבוה כי אם אל פועלם בלבד. וכבר התבאר היפך זה, כי העבודה צורך גבוה: