אור ברסלב
ספר השל''ה הקדוש תולדות אדם - בית ה' › (יט)

ספר השל''ה הקדוש

תולדות אדם - בית ה' · (יט)

(יח)

ועתה באתי לבאר ענין שם יהו"ה כולל כל האצילות, אשר אמרו כל חכמי האמת 'י' רומז על חכמה, וקוצה על כתר, ו'ה' ראשונה על בינה, 'ו' על תפארת עם הקצוות דהיינו חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד, ו'ה' אחרונה על מלכות. לא נעלם ממני שיש על זה כמה עניינים נפלאים ונשגבים, מכל מקום אגלה דרך אחד כפי מה שחנני ה' מפי סופרים ומפי ספרים, ולהיות מבין מדעתי בזוהר פרשת תזריע דף מ"ג (ע"א), אמר רבי אבא, מה רבו מעשיך ה', כמה סגיאין עובדוי דמלכא קדישא, וכולן סתימין בחכמה, הדא הוא דכתיב, כולם בחכמה עשית, כולם בחכמה כלילן, ולא נפקין לבר אלא בשבילין ידיעין לגבי בינה. ומתמן אתעבידו כולא ואתתקנו כלא, כמה דאת אמר, ובתבונה יתכונן, ועל דא כולם בחכמה עשית בבינה. מלאה הארץ קנינך דא כנסת ישראל, דמתמן מתמלי מכלא, כמה דאת אמר, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. מלאה הארץ קניניך, דהיא אפיקת לון לבתר, הדא הוא דכתיב, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ב'ה' בראם, ובגין כן מלאה הארץ קניינך. עד כאן לשונו. דע, כי האצילות לא נתגלה אלא כדי להתגלות אלהותו על ידי הנהגתו להנהיג את העולם בחסד דין ורחמים, וההנהגה שהם חסד דין ורחמים נפעלים על ידי שבע ספירות שהם, חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, בסוד זכר ונקיבה, ששה קצוות בסוד הזכר המשפיעים ששה קצוות בסוד הנקבה המקבלת ההשפעה להנהיג בהם את העולמות:

כ

וזה לשון הפרדס פ"ה מסדר האצילות, והוא כי עיקר ההנהגה בתחתונים אינה כי אם על ידי הששה קצוות שהם גדולה גבורה תפארת נצח הוד יסוד, והם המנהלים הדנין את העולם לטוב ולרע כאשר ברצון קונם. והנה הששה קצוות האלה דמות אל האילן הצריך נטיעה ושתילה. הכוונה כי צריך ראשונה מציאות נעלם שעל ידו תהיה השקאת האילן הזה, והם שרשיו התקועים ונטועים בתוך הבינה. ומשם הנהר היוצא מעדן משקה גן עדנים, כדי שיהיה עושה פרי למינהו, אשר זרעו בו על הארץ התחתונה היא המלכות. נמצאו אל קצוות האלה שלש מציאיות מוכרחים, והם, מציאות הנטיעה שהם השרשים, ומציאות השתילה שהם ענפי האילן, ומציאות הפירות שהם למטה מקום השפעות הפעולה. והנה להיות ענין מציאות האצילות צריך אל שלושה עניינים אלה, כאשר עלה ברצונו להיות נטיעתן בכתר, ולא היה מתקיים, וכן בחכמה, לסבת קורבתם אל מקורם כדפירשנו, וההויות בהם היו בכח הרחמים הפשוטים, ולא היה הדין נראה בהם כצורך ההנהגה כדפירשנו. לכן כשהגיעו הקצוות אל הבינה שם היה נטיעתן ראשונה ושם מציאות שרשם, כדי שמשם יהיה שפעם נשפע להם על ידי השרשים הנעלמים בבינה, ושרשם שבבינה משרשם שבחכמה, ושרשם שבחכמה משרשם שבכתר. ושם בבינה מציאות ראשון אל הקצוות במציאות מתגלה אל הדין ואל הרחמים. כי בחכמה עם היות ששם גם כן מציאות, כמו שהעיד במאמר באמרו, והוה מגליף ומחקק בה בפרסא, הורה שמציאותם בחכמה וכמו שנבאר, אבל בבינה נתגלו מציאות מתגלה אל דין ואל רחמים, כענין שהוא דין ודינין מתערין מינה, אבל בחכמה משם אין דינין מתערין. ואפילו בבינה אין דין בעצמה, רק ממנה מתערין להתגלות במקומם. ואח"כ מהבינה נשתלו אל מקומם העצמי, דהיינו מציאות שני אל הקצוות, והוא מקומם ממש שהם הששה קצוות מאירות כולם ופעלו פעולתם. והם כמו עצם האילן היונק משרשיו, כן הספירות יונקים משרשים הנעלמים בבינה, וזהו מציאות שני אל הקצוות כולם. אח"כ האילן עושה פירותיו שהם פעולות הספירות הנפעלת על ידי המלכות כנודע. וענין הקצוות האלה הששה הם כפולים, ששה לדין וששה לרחמים, והן הן י"ב הויות שבתפארת שהם י"ב גבולים. עד כאן לשונו:

תוכן העניינים

ספר השל''ה הקדוש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה