ספר הנקוד (תרגום ראבע, מהדורת דוקעס)· רבי יהודה חיוג'
שער השוא הנע והנח
עתה אחל לבאר דרכי השוא, כי הם נעלמים מדעת בני אדם. דע כי השוא על שני דרכים: נח ונע. דע כי כל שוא שהוא באחרית המלה לעולם הוא נח, כמו בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ (בראשית א א), כי ת"ו בְּרֵאשִׁית ומ"ם וצד"י נחים. ולא הוצרכו המנקדים לשום שוא תחתיהן, כי לא יעלה במחשבת איש שיתנועעו. הלא תראה כי אֵלַיִךְ ועָלַיִךְ, ישימו תחת הכ"ף, בעבור שלא יתדמו למלת הזכרים. וכן תחת אָמַרְתְּ ושָׁמַעַתְּ שהם לשון נקיבה, שלא יתדמו למלת אָמַרְתָּ ושָׁמַעְתָּ הזכרים. ודע כי כל שוא כי יהיה זה אחר זה באמצע המלה, הראשון יהיה נוח והשני נע, כמו וַיִּשְׁמְרוּ (תהלים נט א), וַיִּשְׁמְעוּ (בראשית ג ח), וַיִּשְׁבְּתוּ (שמות טז ל), מַרְכְּבוֹת (שמות טו ד), מִשְׁבְּצוֹת (שמות כח יא) והדומה להם. ואלה והדומים להם זכרנו אותם. ועתה אחל לבאר כי המקומות שיתנועע השוא בנוע אחד משבעה מלכים הם חמשה, והמקומות שיתנועע בהם בפתח שבעה, יהיה כללם שנים עשר. ועתה אחל לבאר המקום הראשון. אם היה שוא באות הראשון מהמלה יתנועע בפתח, כמו בְּרֵאשִׁית, גְּדוֹלִים, קְדוֹשִׁים והדומה להם. והמקום השני, אם היה באמצע המלה ולפניו שוא אחר, יתנועע השני בפתח, כמו וַיִּקְרְבוּ (בראשית מז כט), וַיִּשְׁמְרוּ (תהלים נט א), תִּתְקְפֵהוּ (איוב יד כ), יָשְׁבְּקָשָׁה (דה"א כה ד), דַּרְכְּמֹנִים (נחמיה ז סט). והשלישי, אם האות שהוא בשוא יהיה דגוש יפתח, כמו יִתְיַצְּבוּ (תהלים ב ב), יִתְהַלְּכוּ (ש"א ב ל), הִתְקַדְּשׁוּ (במדבר יא יח), הַֽמְמַלְּטִ֤ים (ש"ב יט ו), הַמְדַבְּרִים (שמות ו כז) והדומה להם. והרביעי, אם היו שני אותיות נחברים יפתח השוא, כמו וַיִּתְגֹּדְדוּ (מ"א יח כח), וַיְעֹלְלֻהוּ (שופטים כ מה), וְיִהְיוּ נֹדְדִים (הושע ט יז), דָּלְלוּ וְחָרְבוּ (ישעיהו יט ו), וַיִּתְרֹצְצוּ (בראשית כה כב) והדומה להם. ואם היה שבור לא יתנועע כן, כמו כי רִנְנַת רְשָׁעִים (איוב כ ה), וְשָׁדְדוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם (ירמיהו מט כח). והחמישי, שיהיה השוא בין הטעם ומשרתו, כמו נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה (ירמיהו מח יט), אִ֥מֲר֣וֹת יְיָ (תהלים יב ז) והדומה להם. והששי, אם יהיה האות שהוא אחרי השוא דגוש עליו טעם יפתח השוא, כמו אֵֽלֲכָה־לִּ֤י (ירמיהו ה ה), נֵ֥לֲכָה לָּֽנוּ (ש"א כו יא), נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ (תהלים פג יג). ובשביל זה יהיה הזי"ן לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא (דניאל ג יז) פתוח כי הוא מזה השער, ודִּ֥י יְשֵֽׁיזְבִנְכ֖וֹן (דניאל ג טו) לא יפתח כי אינו מזה השער. והשביעי, אם יהיה האות השוא מ"ם, ושאחריו דגוש עליו טעם, כמו הַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַעְיָנִים (תהלים קד י), הַֽמְכַסֶּ֬ה שָׁמַיִם (תהלים קמז ח). ואם סר הטעם מן האות השני לאשר אחריו לא יפתח, כמו וְהֵם הַלְוִיִּם הַֽמְעַשְּׂרִ֔ים (נחמיה י לח), הַֽמְהַלְּכִ֖ים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת ד טו). הלא תראה כי הַֽמְבַשֵּׂ֜ר (ש"א ד יז) יפתח והַֽ֝מְבַשְּׂר֗וֹת (תהלים סח יב) לא יפתח. ומה שיצא מאלה השבעה הנזכרים לא יפתח, כמו שָׁמַעְתִּי, תֵּלְכוּ ודומיהם, חוץ ממעטים: בְּשִֽׁקֲתוֹת הַמָּיִם (בראשית ל לח), תִּֽקְפַת לַהֲזָדָה (דניאל ה כ). וכל בָּרֲכוּ עליו טעם, חוץ מן בָּֽרְכוּ־נָ֖א (ליי) [אֶת יְיָ] (דה"א כט כ). וענין הטעם שיגיע השוא לא בפתח לבדו, כי אם באחד משבעה מלכים; שאם היה אחר השוא אחד מאותיות אחה"ע והשוא נע, יתנועע בצורת האות לעולם: נְחֹשֶׁת, קְהָת, בְּעַב הֶעָנָן (שמות יט ט), בְּעַד הַחַלּוֹן (בראשית כו ח), לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף (תהלים קה יז), בְּחֶרֶב עָלֶיהָ מִסָּבִיב (יחזקאל כח כג), בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן (בראשית נ י), כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ (איוב כ יח), שְׂאִי סָבִיב (ישעיהו מט יח), אַךְ לֹא בְעִי (איוב ל כד), ורְאוּ בַגּוֹיִם (חבקוק א ה), שְׂאוּ נֵס (ישעיהו יג ב). ידמה בשוא לנוע האות באזני השומעים. וכן בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם (שופטים א ז), וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם (יהושע כד טו), כִּי רְחוֹקָה הִיא מִצִּידוֹן (שופטים יח כח) וכמוהם רבים. וכאשר אמרתי על עניני השוא ההוא בראשית המלה, אומר על תנועתה בשאר המקומות, שאם היה בשוא לפניו, כמו וַיִּשְׁמְעוּ (בראשית ג ח), וַיִּצְבְּאוּ (במדבר לא ז), אל ([צ"ל: אז]) יתנועע והאות דגוש, כמו תְּדַכְּאוּ עַמִּי (ישעיהו ג טו), וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה (בראשית כד נט), מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה (במדבר יא כז). ואלה יתנועעו בנוע ז' מלכים. ואולם שתי סבות אחרות (אינם) מהפכות אותו לפתח לעולם: האחד שני אותיות זה אחר זה, אם היה אחד אחה"ע יפתח השוא, כמו תַּחְתָּו שָׁחֲחוּ (איוב ט יג), וְשֵׁם אֲחוֹתָם (דה"א ד ג), יִמְחֲאוּ כָף (ישעיהו נה יב) והדומה להם. והאחד שיהיה השוא עם אות מ"ם דגוש, אז לא יהיה כנוֹע הפתח, כמו הַמְהַלֵּךְ (תהלים קד ג). וזהו כמו שורש כי אין תולדתו (כי אם) פתח. ואחר שהשלמתי לבאר צורת השוא אשלם ענין קריאת השוא. דע כי כל שוא שיהיה אחריו יו"ד והוא נע, לעולם יתנועע כמו חירק, ואיננו חושש מה שיש אחריו אחד מהשבעה מלכים. ועתה אבאר מן החלם שהוא כמו בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ (ויקרא ז טז), ומן קמץ: בְּיָד חֲזָקָה (שמות ג יט), ומן הפתח: וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצוֹנוֹ (דניאל יא טז), ומן הסגול כמו לְיֶשֶׁבְאָב (דה"א כד יג), ומן הצרי: בְּיֵין חֶלְבּוֹן (יחזקאל כז יח), ומן החרק: וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף (בראשית לז ג), ומן השורק כמו וְיוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ (ירמיהו לח א). והשוא בכל אלה יתנועע כמו החיריק, שהוא התולדות היו"ד בעבור היו"ד שאחריו.