ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבנו מנוח ב"ר יעקב
פרק ח · הלכה ז
אתרוג שניקב נקב מפולש כו'. אית דמפרשי נקב מפולש שניקב לבית חללו ולא מסתבר שלא מצינו מפולש אלא משני צדדין כדין מבוי מפולש ומיירי ודאי אע"פ שאינו חסר וכגון שתחב בו מחט מצד אל צד שאם חסר אפילו אינו מפולש פסול. אם היה כאיסר כו' פירוש ואע"פי שאינו חסר וכגון שתחבו בשפוד עבה. חסר כל שהוא פסול ואפילו נקב שאינו מפולש כן דעת הרב וכן פירש ר"ש ולחומרא וירושלמי מסייעם. והראב"ד והרב בעל היראים כתבו דניקב נקב מפולש דוקא בשחסר כל שהוא וקולא יתירה הוא והמחמיר כדברי הרב תע"ב ובלבד שלא יבטל מצותו. ובמסכת אהלות תנן אתרוג שנפרץ ותחבו בקסם אינו חיבור שאין חבור אדם חבור. ניטל דדו כו' והיינו פיטמתו כדאמרינן הפטמא של רמון ודוקא שהיה לאותו אתרוג פיטמא ונפלה דהו"ל חסר ופסול אבל אם לא היתה לו הפטמא כדרך אתרוגין הרבה כשר. והיינו דאמרינן במתניתין ניטלה פיטמתו וכמ"ש הרב ניטל דדו כלומר שהיתה בו וניטלה בין מאליה בין ע"י אדם ואמרינן בירושלמי דניטלה פיטמתו היינו שושנתו. ניטל העץ כו' ודוקא שניטל מעיקרו דהיינו בוכנתו אבל אם נחתך העוקץ מלמעלה כיון שנשתייר ממנו מה שבתוך הגומא כשר והיינו דאמרינן ניטל עוקצו כשר. והני תרתי דניטלה פיטמתו וניטלה בוכנתו דפסלינן ראיה חזקה לדברי הרב דמפרש דחסר אעפ"י שאינו מפולש פסול דהא בהני לאו כאיסר איכא ולא נקב מפולש איכא. עלתה חזזית עליו כתב רש"י חזזית כמין אבעבועות דקות ע"כ והוא מלשון ילפת דמתרגמינן חזזן בשנים ושלשה מקומות פסול דהו"ל כמנומר ולאו הדר הוא. על רובו פסול דרובו ככלו וחשבינן ליה כאלו כלו מלא חזזית אבל במיעוטו כיון דבמקום אחד הוא כשר דאכתי הדר הוא ואמרינן בירושלמי תמן רובו מצד אחד הוא ולא מכל צדדיו דאי מצדדין הרבה אפילו מיעוטו פסול. נקלף החיצון כו' פירוש שיש על האתרוג גלד אחד כמו שנמצא באפרסקין ובתמרים והיינו דאמרינן בגמרא דאגליד כאהינא סומקא וכשמגררין אותו בסודר או בצפורן נשאר ירוק כמות שהוא ברייתו. אם נקלף כלו כו' זהו כדעת הרי"ף והטעם דמדמינן ליה לגלודה שמקצתה מתיר בה ור"ש פירוש בהפך דנקלף כלו כשר דברייתו הוא אבל מקצתו פסול דמנומר הוא: