ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבנו מנוח ב"ר יעקב
פרק ז · הלכה כה
כתב הרב מקבלת האשה כו'. אמר המפרש ולא אמרינן קא מטלטלא מידי דלא חזיא לה. ומחזירתו למים בשבת שכיון שמשם נטלו אותו היום מחזירו בו כדי שלא יכמשו ההדס וערבה שבו בזמן שהיו נוטלין לולב בשבת דאלו בזמן הזה אסור לטלטלו ואם עבר ונטלו מן המים אסור להחזירו ודוקא לולב אבל אתרוג מותר לטלטל דקא חזי לאורוחי ביה כן נראה דעת הרב ויש חולקים ואומרים דאפילו לולב והדס וערבה מותר לטלטל ולהחזיר במים בשבת שבתוך החג ומייתו ראיה מההיא דמקבלת אשה מיד בעלה וכו' ומוקמינן לה אפילו בזמן הזה כ"כ הרב בעל העזר בחבור המוקצה. ובי"ט מוסיפין על המים. פירוש אבל לא מחליפין כו' משום דטרח לתקוני מנא נגעי בה דאי משום השקאת זרעים אפילו מחזירין נמי לא. ובמועד מחליפין פירש ר"ש בחולו של מועד מצוה לשפוך המים ולתת אחרים צוננין כדי להעמיד האגודה הטובה: