ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב
פרק ח · הלכה יא
כתב הרב מקום שנהגו לאכל צלי כו' ובכל מקום אסור לאכול. אמר המפרש דכיון דצולהו כלו ראשו על כרעיו ועל קרבו דמי לפסח ונראה כאוכל קדשים בחוץ. ע"כ מפרק מקום שנהגו ומה שכתב הרב ואם היה מחותך כו' איתא בפסח שני בפרק כיצד צולין ור"ל שאם היה מחותך ממנו אבר וצלאו עמו כלומר שהכניסו אחר כן בשפוד עם השה או שחסר ממנו אבר ולא צלאו עמו או ששלק בו אבר והוא מחובר כלומר שבעודו מחובר בבהמה הכניסו בקדרה ושלקו דאי לא תימא הכי אלא שחתכו מן הבהמה ואח"כ שלקו מאי קמ"ל פשיטא השתא חתכו וצלאו עמו מותר שלקו לא כל שכן ותו היינו חסר ממנו אבר אלא ודאי על כרחיך בששלקו והוא מחובר עמו קא מיירי וקמ"ל דאפילו בלא חסר ממנו אבר אשכחן היתרא במקום שנהגו ואין בו משום נראה כאוכל קדשים בחוץ ובגמרא לא אשכחן אלא נחתך ממנו אבר או נשלק ממנו אבר והרב הוסיף חסר ממנו אבר. ואפשר לומר דהאי מחותך דקאמר הרב ר"ל שחתך ממנו מעט מן הבשר: