אור ברסלב

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב

פרק ח · הלכה א

פרק ח

כתב הרב סידור עשיית מצות אלו בליל חמשה עשר בניסן כו'. אמר המפרש ואינו נוטל ידיו קודם קידוש דהא מסקינן התם מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים. ודוקא כשידיו נקיות. ואחר כך נוטל את ידיו משום דאמרינן כל שטיבולו במשקה צריך נטילת ידים והטעם מפני המשקה שהידים וכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה אבל אם נטל ידיו קודם קדוש ושמר את ידיו אין צריך ליטול את ידיו בשביל טיבול הכרפס. ובקידוש ליל זה אין מברכין שעשה נסים שהרי יאמר לפיכך שהוא שבח על הנסים כך כתב אבא מרי ז"ל בשם הגאונים וא"ת אמאי מברך זמן הא בעי למימר בברכת אשר גאלנו והגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה כו' י"ל דההיא משום דבעי למימר כן השם יגיענו למועדים. אך הברכה ההיא משום גאולה היא כ"מ. וקשיא לי בזמן שבית המקדש קיים מאי איכא למימר דלא אמר כן השם יגיענו כמ"ש הרב ויאמר שהחיינו ואפשר דאפילו בזמן שבית המקדש קיים היה אומר כן השם יגיענו אך לא היה אומר שמחים בבנין עירך, וזמן דקידוש עולה למצה ולמרור וארבע כוסות כיון דחד מושב נינהו מש"ה אין מברכין עליהן שהחיינו א"נ מסתייהו בברכה שמזכיר בה והגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור. ובזמן הזה מביאין על השלחן שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה ומנהג להביא זרוע של שה או של גדי ולצלות אותו וטוב הדבר לדקדק שלא לצלותו אלא אחר ו' שעות שהוא זכר לפסח ונהגו בזרוע על שם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה. וביצה מבושלת במים או צלויה זכר לחגיגה ונהגו בביצה מפני שהיא קלה לבשל ומצויה לכל. אמרינן סימן לשניהם בעא רחמנא למפרק יתנא בדרעא מרוממא. ואם חל פסח במוצאי שבת א"צ לעשותה מבושל שהרי לא היו מקריבין חגיגה כשחל י"ד להיות בשבת דדוקא שחיטת הפסח דוחה שבת אבל לא שחיטת החגיגה כדאיתא בפסחים בפרק אלו דברים ובזמן שחל י"ד להיות בשבת טוב שלא לצלות הזרוע עד מוצאי שבת:

תוכן העניינים

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה