אור ברסלב

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב

פרק ז · הלכה ט

הלכה ח

כתב הרב ארבע כוסות הללו צריך למזוג אותן כו' ולפי דעת השותה כלומר שיש מתענג בשתית יין חי ויש במזוג והכל כרצון איש ואיש לא יפחות בארבעתן מרביעית יין חי פירוש שכשימזוג אותו יהיו בה ארבע רביעיות כדאמרינן כל חמרא דלא דרי על חד תלתא מיא לאו חמרא הוא:
כתב הרב שתה ארבע כוסות אלו מיין שאינו מזוג כו' ולא יצא ידי חירות. ומדקאמרינן דלא יצא ידי חירות שמעינן מהא דלמצוה בעי מזוג כדאמרינן כוס של ברכה אינו מברך עד שיתן לתוכו מים וכל זה ביינות שלהם שהיו חזקים דדרי על חד תלתא אבל יינות שלנו דלית בהו חורפא כי הכי דאפילו על חד תרי או על חד חד לית בהו טעם יין לא בעי מזיגה ויצא ידי חירות וזהו שכתב הרב למעלה הכל לפי היין וכ"כ רש"י והרב בעל העטור:
כתב הרב ארבע כוסות מזוגין בבת אחת כו'. אמר המפרש כגון שעירב ארבעתן תוך כוס אחד א"נ שהיה כל כוס וכוס בפני עצמו אלא ששתאן רצופים ואמרינן דלא יצא ידי ארבע כוסות שמצות חיוב ארבע כוסות לשתותן אחד אחד במקומו הראוי לו כאשר סדרו רבותינו ז"ל. ואם שתה מכל כוס מהן רובו יצא כלומר אפילו אין מחזיק הכוס אלא רביעית יין לא תימא שצריך לשתותו כולו ואם לא שתאו כלו לא יצא אלא אפילו לא שתה אלא רובו יצא דהא קי"ל בכל מילי דרובו של דבר ככולו ודוקא באידך אבל בכוס של קדוש צריך לשתות מלא לוגמיו דהוא שיעור רביעית אבל אם היה הכוס גדול אפילו לא שתה רובו מאחר ששתה ממנו כשיעור יצא:

תוכן העניינים

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה