אור ברסלב

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב

פרק ז · הלכה ג

הלכה א

כתב הרב מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות כו'. וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כו' וכיצד משנה מחלק להם קליות ואגוזים. אמר המפרש ודוקא קליות מחטים ישנים שהחדש אסור עדין בלילה הראשון של פסח והיה מנהגם להצניען משנה לשנה וקולין אותן על המחבת באור ואוכלין אותן בקנוח סעודה ועדין הוא מנהג בקצת מקומות ספרד וזהו השינוי כי אלו הפירות אין דרכן לבא אלא אחר הסעודה ועכשו כשמחלקין להם קודם הסעודה נותנין לב לשאול:

ועוקרין השלחן מלפניהם. וזה בזמניהם שהיו שולחנותם קטנות אבל עכשו עוקרין הסל וחוטפין מצה זה מיד זה כן פירש הרב ההיא דחוטפין מצה בלילי פסחים ואית דמפרשי אוכלין מהר והיינו דאמרינן בגמרא בשביל תינוקות שלא ישנו. לשון התוספתא חוטפין מצה מתינוקות כדי שישאלו וכדי שלא ישנו ר' יהודה אומר משמו אפילו לא אכל אלא חזרת ולא טבל אלא פרפרת אחת חוטפין מצה לתינוק כדי שלא יישן. ולשון התוספתא זה מוכיח פירוש הרב והוא עיקר לפי שיש בו שתי הערות הערת השינה כדי שיגמרו את ההלל ואידך הערה לשאול. היה לבדו שואל לעצמו מה נשתנה. אמר המפרש שמעינן מינה שמותר לקרות ההגדה וההלל אפילו ביחיד שלא כדברי האומר דבעינן שלשה משום הודו מיהו למצוה צריך לחזר על שנים או יותר וזה הדור הבורא ופרסום נסו וכדאשכחן בפסח שהיה נאכל בחבורה משום ברוב עם הדרת מלך אבל עיכובא ליכא. והרב בעל התוספות כתב דמשום הכי נהגו לקרותה בשנים משום יום טוב של פסח שחל להיות בשבת ובפרק ה' מהלכות שבת הארכנו בזה. ובמדרש תהלים אמרינן דצריך להיות שלשה וההיא בלכתחלה קא מיירי. ואמרינן במכילתא והגדת לבנך אין לי אלא בזמן שיש לו בן בינו לבין עצמו בינו לבין אחרים מנין תלמוד לומר ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתה ממצרים וגו':

תוכן העניינים

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה