ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב
פרק ו · הלכה א
כתב הרב מצות עשה מן התורה לאכול מצה בליל חמשה עשר כו' שנאמר בערב תאכלו מצות ולא תלה אכילה זו בקרבן הפסח. אמר המפרש בגמרא אמרינן מהו דתימא על מצות ומרורים יאכלוהו כתוב בזמן דאיכא פסח מיחייב באכילת מצה בזמן דליכא פסח לא מיחייב קמ"ל בערב תאכלו מצות לקבעו חובה בזמן הזה אע"ג דליכא פסח מיחייב באכילת מצה אבל בשאר ימי הפסח אכילת מצה רשות כו' ומשום האי טעמא לא מברכינן על אכילת מצה אלא בלילה הראשון שהוא עיקר החובה ואינו יכול להפטר מאכילתה אבל שאר הימים לא דאי בעי לא אכיל אלא פירות וקטנית או אורז ודוחן ונמצא שאינו מצוה לאכול מצה אלא שלא יאכל חמץ הא למה זה דומה לאוכל בשר בקר וצאן או שאר בהמה טהורה שאינו מברך אקב"ו לאכול בשר פי' דהכי קאמר רחמנא לא תאכלו בשר חזיר אך אם תרצה לאכול בשר אכול כבש או שור וה"נ לא תאכל חמץ אך אם תרצה לאכול פת דגן אוכלהו מצה אבל אינו מצוה אותך על המצה שאם תרצה שלא לאכלה אלא לאכול פת של שאר מינין או פירות הרשות בידך ונמצא שאין כאן מצוה כלל ומש"ה אין מברכין עליה אלא בלילה הראשונה שהוא מצוה כך זכורני שכתב אבא מרי ז"ל בשם החכם ר' שמואל בר' שלמה ובהלכות שופר וסוכה ביארנו למה מברכין לישב בסוכה כל עת שנכנס בה דהא גמרינן חמשה עשר מחג המצות. ע"כ מפרק כל שעה:
כתב הרב ומצותה כל הלילה. ואית מרבוותא דפסקי דמצה אינה אלא עד חצות כר' אלעזר בן עזריה דסתם לן תנא דאיזהו מקומן כותיה כדאמרינן ואינו נאכל אלא עד חצות ואפ"ה מסתברא כפסקיה דר' משה מדקאמרינן בגמרא שלהי פרק ערבי פסחים אמר רב אכל מצה בזמן הזה אחר חצות לר' אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו ולא קאמר אכל מצה אחר חצות לא יצא ש"מ הלכה כר' עקיבא דאמר כל הלילה ותו דסתמא אחרינא אשכחינן כרבי עקיבא דתנן דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה ואמרינן בגמרא לאתויי מאי לאתויי אכילת פסחים ודלא כר' אלעזר בן עזריה ותו אמרינן בברכות כל מה שאמרו עד חצות מצותו כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר כלומר מצותן מן התורה ועוד שנינו לא אמרו חכמים עד חצות אלא כדי להרחיק אדם מן העבירה וממילא שמעת דמצה מצותה כל הלילה דמידי הוא טעמא בפסח כשאינו נאכל עד חצות אלא שמא יאכל ממנה לאחר שיעלה עמוד השחר ומתחייב כרת ומוטב שיבואו קדשים לבית הפסול למעט זמן שלא לאכול אחר חצות משיאכל ויבא לידי כרת במצה דליתיה האי טעמא שרי. זה הי' דעת הרב תדע שהרי כתב מצותה כל הלילה והניח ההיא דעד חצות ובשלהי פ"ח מהלכות קרבן הפסח כתב דמצות הפסח כל הלילה אבל חכמים אמרו עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה: