ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב
פרק ה · הלכה כב
כתב הרב ביב של חרס שאופין עליו חלות כל השנה אין אופין עליו כו'. אמר המפרש היינו בוביא הנאמרת בגמרא והוא כלי העשוי מרעפים עתיקים ואופים עליו חלות ואין אופין עליו מצה בפסח דכיון שהסיקו מבחוץ הוא הו"ל כקדירה ואם מלאו גחלים כו' מותר לאפות עליו מצה שהרי הגחלים שורפין כל מה שבלע ומשום הכי מותר לאפות בו מצה כעין תנור ושמעינן מינה דבהאי בוביא חדתא מותר לאפות בפסח אע"ג דהסיקו מבחוץ דכיון שהאור שולט תחתיה אע"פ שאין שלהבת עולה על גבה מרתח רתחא והפת נאפת מיד ואינו בא לידי שיהוי וחימוץ אבל מכל מקום צריך להסיק תחלה בין בבוביא בין בתנור ואחר כך מדביק וכתב רב עמרם כלל זה יהא בידכם כל שמסיקין תחתיו או על גביו ואח"כ מדביק בו את הפת אינו בא לידי חימוץ: