ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב
פרק ד · הלכה ט
כיצד עריבת העבדנין כו'. לפי שדרכן של מעבדי עורות לתת קמח לתוכן בשעת עבודן כדאמרינן גבי שלש עורות דמליח וקמיח כו', אפילו נתנו שעה אחת קודם שעת הביעור הרי זה מותר לקיימו כלומר משום דהתחיל להפסיד משעת נתינת העורות ותו לא עבר עליה דכעפרא בעלמא הוא ואמרינן לא יראה לך חמץ בתורת חמץ אבל בתורת עפר יראה. תוך ג' ימים חייב לבער דקים להו לרבנן דההוא קמחא לא באיש ולא פסיד כ"כ בלא עורות תוך ג' ימים ואכתי תורת חמץ עליו ומש"ה חייב לבער. ע"כ מפרק אלו עוברין: