אור ברסלב

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב

פרק ב · הלכה יז

הלכה טז

כתב הרב המשכיר בית סתם הרי זה בחזקת בדוק ואינו צריך לבדוק. אמר המפרש הא מיירי שהשכירה בארבעה עשר סתם וכן כתוב בביאור במקצת ספרים ואמרינן דחזקתו בדוק משום דהכל הם כחברים אצל בדיקה וכי היכי דאמרינן בחבר שמת והניח מגורה מלאה פירות שאפילו הם בני יומן הרי הם בחזקת מתוקנין משום דחזקה על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו וכמתוקנין גמורין חשבינן להו הואיל ונפקי מתותי ידיה דחבר ה"נ הכא אמרינן דבדוק דהכל חברים אצל בדיקה ומסתמא חשבינן ליה כבדוק דכיון דמטא זמן חיובה לא מיאשי בהו אינשי. ואם הוחזק זה המשכיר שלא בדק כו' ואמרו אשה או קטן אנו בדקנו הרי זה אלו נאמנין כו' דכיון דבדיקת חמץ מדרבנן המנינהו רבנן בדרבנן וה"ה אם העידו אשה או קטן או עבד שראו אדם אחד שבדק הבית אבל הם לא בדקוהו שנאמנין ודוקא אלו אבל פסולי עדות מחמת רשע כלומר שדרכן לקחת ממון שאינו שלהם בגזילה ובגניבה שהשכירו בית אינן כשרין להעיד בבדיקת חמץ באתרא דיהבי אגרא ובדקי אבל באתרא דלא יהבי אגרא ובדקי כשרין חזקה אין אדם חוטא ולא לו אבל פסולי עדות מחמת שמקילין במצות כגון מחללי שבת או יום טוב או אוכל נבלות וטרפות אין נאמנין כלל לא בשלהם ולא בשל אחרים לא בדאמרי אנן בדקנוה ולא בדאמרי אנן חזינן מאן דהו דבדקיה והרי"ף לא הזכיר זה אעפ"י שהלכה היא לפי שלא רצה לפרסם, דקטנים ועבדים ליהוו נאמנין בבדיקת חמץ וההיא נמי דחזקתו בדוק לא הוצרך לכתוב שהרי כתב דאם חל ארבעה עשר ברשות המשכיר שעל המשכיר לבדוק וא"כ ממילא שמעת דהא דהמשכיר בית בארבעה עשר דחזקתו בדוק ובירושלמי לית כאן נשים מתוך שהן עצלניות בודקות כל שהן ולא פליג אגמרא דידן דהכי מפרשינן ליה מתוך שהן עצלות ואין להן דבר שיהו טרודות בו הן בודקות הכל ולא הוצרך לומר אפי' נשים שבדיקתן יפה מבדיקת אנשים:

תוכן העניינים

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה