אור ברסלב

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב

פרק ב · הלכה יג

הלכה יב

כתב הרב עכבר נכנס לבית וככר בפיו ויצא עכבר כו' אינו צריך לבדוק. אמר המפרש והא אבעיא בגמרא וסלקא בתיקו וכיון דבדיקת חמץ מדרבנן הוי ספיקא דרבנן לקולא וא"נ מש"ה פסק הרב דא"ל לבדוק דהא אמרינן בגמרא את"ל היינו האי דעל היינו האי דנפק כו' נמצא דפשיטא ליה הא דא"צ בדיקה לפי שזה היוצא הוא הראשון שנכנס אבל בטול בעי שהוא מן התורה:
כתב הרב היה הראשון שחור כו' צריך לבדוק. אמר המפרש משום דהא ודאי אחרינא הוא ועכברים אין חוטפין זה מזה כדאמרינן בגמרא את"ל עכברים לא מרמו אהדדי כלומר ופשיטא ליה דצריך בדיקה ואית דאמרי דבדיקה לא בעי משום דאמרינן דשקליה מיניה אבל בטול בעי. וליתא דהא פשיטא ליה דעכברים לא שקלי אהדדי נכנס עכבר כו' חולדה צריך לבדוק ואמרינן טעמא בגמרא דאם איתא דמעכבר שקלתיה עכבר בפי חולדה הוה משתכח:
כתב הרב יצא עכבר וככר בפיו אינו צריך לבדוק. אמר המפרש כלומר מאותו בית שנכנס לשם וככר בפיו יצאת משם עכשיו חולדה ועכבר בפיה אינן צריך לבדוק דאיכא למימר דאם איתא דאיהו הוה ככר בפי עכבר הוה בעי אשתכוחי וצריך בדיקה ואיכא למימר נמי דמחמת ביעותותיה הוא דנפל ושקלתיה החולדה ואשתכח דאיהו הוא וא"צ בדיקה וכל כי האי הוה לי' ספיקא דרבנן ולקולא ומש"ה א"צ בדיקה אבל בטול בעי ויש ספרים שכתוב בהם בפי' יצאת חולדה ועכבר בפיה ויש ספרים מוגהים שכתוב בהם עכבר וככר בפיו א"צ לבדוק ואין נראה בעיני הגהה זו:
כתב הרב נחש שנכנס לחור כו' אינו צריך להביא חבר להוציאו. אמר המפרש לפי שהאנשים היודעים תחבולה זו אינם רוצים לעשותה כי אם בשכר רב לא אטרחוה רבנן וכדאמרינן בגמרא בגופיה אטרחוה רבנן בממוניה לא אטרחוה רבנן כלומר בהוצאה מרובה כי האי לא אטרחוה רבנן ובביטול סגי אבל בהוצאה מועטת אמרינן בודאי ניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בין בגופיה בין בממוניה וענין זה יתבאר עדין בפרק זה. וחבר נקרא האיש היודע לקבץ ע"י לחש נחשים ועקרבים וכיוצא בהם ואינם מזיקים לו כדאמרינן וחובר חבר אחד חבר גדול ואחד חבר קטן:

תוכן העניינים

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה