ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב
פרק ב · הלכה י
כתב הרב הניח תשע צבורין של מצה ואחד של חמץ ובא עכבר ונטל ולא ידענו אם חמץ אם מצה נטל ונכנס לבית בדוק צריך לבדוק שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי. אמר המפרש הא מוכח לה בגמרא מהאי דאמרי' גבי תשע חנויות כלן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח דאמרינן ספקו אסור משום דהו"ל ההוא חנות דמוכרת בשר נבלה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי דנפקא לן במסכת סנהדרין מוארב לו וקם כו' ומוקימנא לה בתשעה גוים וישראל אחד כו' כדאיתא התם ודעת הרבה דבדיקה לא צריך דספיקא דרבנן הוא ולקולא אבל בטול בעי שהוא מן התורה ע"כ והרב כתב שצריך בדיקה והכי מסתבר דהא ודאי לא הוי ספיקא דרבנן אלא ספיקא דאורייתא דהא בפתא הוא דאתילידא ביה ספיקה אם חמץ הוא או מצה ופתא הא הוי איסורא דאורייתא והלכך אזלינן לחומרא וצריך אפילו בדיקה: