אור ברסלב

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב

פרק ב · הלכה א

פרק ב

כתב הרב מצות עשה מן התורה כו'. ומה היא השבתה שהיא אמורה בתורה שיבטל את החמץ בלבו כו' עד שאין בו צורך כלל. אמר המפרש אעפ"י שביטול החמץ ביום ארבעה עשר דאורייתא הוא לא מברכינן עליה שאין בו ברכה שהרי אין בו מעשה ואפילו מעשה זוטא דהיינו דבור לית ביה שהרי הביטול בלב הוא תלוי כמ"ש הרב שיבטל החמץ בלבו כו' וישים בלבו כו' ובגמרא בהרבה מקומות מבטלו בלבו. ומה שהצריכו חכמים לומר כל חמירא ולהוציא הביטול בפה לא עשו כן אלא כדי לברר הביטול מיהו ביטול הפה בלא הסכמת הלב לא הוי ביטול ובהפקרו לא סגיא שהרי חצרו המשתמרת קונה לו אפי' שלא מדעתו אבל מאחר שבטל תו לא עבר בבל יראה ובבל ימצא דהכי דרשינן ליה לקרא לא יראה לך חמץ בתורת חמץ אבל בתורת עפר יראה והביטול מועיל בחמץ הידוע לו ואינו יכול לבערו כגון נפלה עליו מפולת או העושה את ביתו אוצר או מי שהוא בעיר אחרת ואינו יכול לבא בעירו אבל בחמץ הידוע לו ויכול לבערו לא סגי ליה בבטול:

תוכן העניינים

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה