ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב
פרק א · הלכה י
כתב הרב הא למדת שמותר לאכול חמץ ביום י"ד עד סוף שעה רביעי'. ולא גזרינן משום יום המעונן דכיון דארבע זמן סעודה לכל היא לא יטעה שכולם בקיאי' בה ואין אוכלין בשעה חמישית אבל נהנין בו כלומר מאכיל לבהמה או מוכרו או מסיקו תחת תבשילו שלא גזרו בה אלא באכילה אבל בהנאה לא. והאוכל בשעה ששית מכין אותו מכת מרדות דהא אינו אלא גזירה דרבנן דלא ליגע באורייתא ואיך ילקה ומכת מרדות הוא פחות מארבעים לפי מה שיראו הדיינין ואם לא ירצה לקבל שלא לאכול חובטין אותו עד שתצא נפשו כדבעינן לברורי בשלהי פרק ששי. והאוכל מתחלת שביעית לוקה שהרי עובר על לא תאכל עליו חמץ כמ"ש הרב למעלה: