אור ברסלב

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב

פרק א · הלכה ח

הלכה ז

כתב הרב אסור לאכול חמץ ביום ארבעה כו' וכל האוכל כו' לוקה מן התורה. אמר המפרש הרב פסק כר' יהודה דאמר מנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה שנאמר לא תאכל עליו חמץ ועובר בלאו ולוקה והכי מסקינן בגמרא בפ"ק דכ"ע מיהת חמץ אסור מנא לן וחד נפקא ליה מאך ואידך מלא תשחט. וכתב הרב בספר המצות שמצא לשון כל הנוסחאות המדוייקות שנקראו לפני זקני התלמוד שהיה כתוב בהם דכ"ע חמץ משש שעות ולמעלה אסור מדאורייתא מיהו אית דאמרי דמתחלת שבע ולמעלה איסורא איכא אבל מלקות ליכא כר' שמעון דאמר בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום פי' אינו עובר עליו קאמר אבל איסורא איכא מן התורה. וכן דעת הראב"ד והגיה עליו אמר אברהם אולי סובר זה המחבר שיהיה עובר משש שעות ולמעלה בבל יראה ובבל ימצא ואינו כן דשבעת ימים כתוב. ולרב ז"ל דומיה תהלה דכיון דס"ל לר' משה כר' יהודה מוקי לה להאי קרא דשבעת ימים למאי דמוקי ליה ר' יהודה לקבעו חובה בזמן הזה כו' כדאיתא בגמ' כו' והוא ז"ל פריך ליה מאי דפריך בגמ' ר' שמעון לר' יהודה מיהו פסק הרב צ"ע דהא קיימא לן ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון וא"כ היכי פסק כר' יהודה ויש לומר דכיון דסתם לן תנא בפ' כל שעה כר' יהודה כדאמרי' התם עבר זמנו אסור בהנאתו ואוקמינא לשעות דרבנן ודכותא סיפא לא יסיק בו תנור וכירים הו"ל ר' שמעון יחיד וקי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים ותו דהא כתוב אך ביום הראשון ודרשינן אך חלק ואי נמי לא תשחט וכלהו הני כותיה דר' יהודה שייכו ואכתי פש לי גבי הרב קושיא אחת מההיא דאמרי' בירושלמי מודה ר' שמעון באיסור שהוא אסור איסורו מהו ר' ירמיה אמר איסורו מדברי תורה ר' יונה ור' אסי תרוייהון אמרין איסורו מדבריהם והרב פסק כר' ירמיה והוא יחיד ואפשר דלא חש להא דירושלמי כיון דפליגא אתלמוד דילן ועוד שהרי כתב הרב בספר המצות שמצא לשון הנסחאות כו' כמו שכתוב למעלה וזאת הנסחא עם הטעמים שכתבנו הכריח הרב לקבוע הלכה כר' יהודה. ע"כ מפרק כל שעה:

תוכן העניינים

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה