הקדמה של דפוס ראשון
בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת יִקְרָא מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, בַּמֶּה יְזַכֶּה נַעַר אֶת אָרְחוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ, יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ מַעֲלַת קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתָם, וּלְעֻמַּת זֶה פְּגָם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁל כָּל מִדָּה רָעָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, עֹצֶם גְּנוּת חֶרְפָּתָם, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם לְבַל יִלָּכֵד בְּרִשְׁתָּם. פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה, כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַמִּדּוֹת וּסְגֻלָּתָם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאָם וַאֲחִיזָתָם, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אַתָּה תִּמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁךְ, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ לָעַד, לְמַעַן תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכְּךָ וַאֲשׁוּרְךָ לֹא תִמְעָד: