אור ברסלב
ספר המידות אות ריש

ספר המידות

אות ריש

אות ק

הרחקת רשעים

א.

כְּשֶׁהַצַּדִּיק בָּא לְבֵית הָרָשָׁע הַבַּיִת נִתְבָּרֵךְ, וְדַוְקָא שֶׁהַבַּיִת מְזֻמָּן לִבְרָכָה:

ב.

הַרְחֵק מֵרְשָׁעִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתָּפֵס בְּעוֹנְשָׁם:

ג.

בִּשְׁבִיל אֵיבָה מַרְאִין אֵיזֶה קְרֵבוּת לָרְשָׁעִים:

ד.

לִפְעָמִים כְּשֶׁעוֹשִׂין אֵיזֶה טוֹבָה לְרָשָׁע גָּמוּר, בָּזֶה עוֹשִׂין נַחַת־רוּחַ לְהַקָּדוֹשׁׁ־בָּרוּךְ־הוּא:

ה.

אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן, אֲבָל מָקוֹם שֶׁיָּבוֹא מִשִׁבְחָן שֶׁבַח לַצַּדִּיק מֻתָּר לְסַפֵּר קְצָת:

ו.

מִי שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל הָרָשָׁע גַּם הוּא נִקְרָא רָשָׁע:

ז.

אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה אֵיזֶהוּ דָּבָר כַּדָּת וְכַדִּין אֵין אָנוּ סוֹמְכִין עָלָיו:

ח.

מִי שֶׁעָרֵב בְּעַד רָשָׁע נוֹפֵל לִידֵי תַּאֲוַת נִאוּף גַּם נוֹפֵל לְחֻלְשָׁה:

ט.

רָשָׁע שֶׁשָּׁכַח אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי, בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ זֶרַע כָּשֵׁר:

י.

כְּשֶׁנּוֹפֵל שׂוֹנְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיָדְךָ אַל תְּרַחֲמֵהוּ:

יא.

כְּשֶׁלֹּא תְּחַבֵּר אֶת עַצְמְךָ לְשַׁקְרָנִים הַיְדוּעִים לְךָ, עַל־יְדֵי זֶה תִּזְכֶּה לְהָבִין אֶת הַצְּבוּעִים:

יב.

מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת הַמְּסִיתִים, בְּוַדַּאי לֹא יִדְבַּק בּוֹ דִּבְרֵיהֶם:

יג.

עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה נַעֲשָׂה רִחוּק בֵּין הָרְשָׁעִים הַמְקֹרָבִים:

יד.

מִי שֶׁמְּרַחֵק אֶת עַצְמוֹ מֵרְשָׁעִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ יְשׁוּעָה:

טו.

הַפִּזּוּר שֶׁיֵּשׁ בֵּין הָרְשָׁעִים הוּא סִימָן לִישׁוּעָה:

טז.

תַּרְחִיק מִלָּדוּר בְּבַיִת שֶׁדָּר בּוֹ רָשָׁע:

יז.

אַל תְּדַבֵּר עִם הַמְּסִיתִים אֲפִלּוּ לְהוֹכִיחָם וּלְקָרְבָם:

יח.

הִתְחַבְּרוּת רְשָׁעִים מַזִּיק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

יט.

נָאֶה וּמִתְקַבֵּל לִקְדוֹשֵׁי ה' שֶׁיַּעֲשׂוּ מָסָךְ וּמָגֵן, עַד שֶׁמִּמֶּנּוּ יִבְרַח כָּל אִישׁ מֵצִיק וְרָשָׁע:

הרחקת רשעים - חלק שני

א.

מִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין רִשְׁעַת הָרְשָׁעִים הַצְּבוּעִים, הוּא מְתֹעָב:

ב.

הַצְּבוּעִים גּוֹרְמִים כְּאֵב עֵינַיִם לַהֲמוֹן־עַם הַטּוֹעִים בָּם:

ג.

צָרִיךְ אָדָם לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִלְּנַשֵּׁק אֶת עַצְמוֹ עִם רְשָׁעִים, כִּי עַל־יְדֵי הַנְּשִׁיקָה נַעֲשֲֶׂה בֵּינֵיהֶם הִתְקַשְּׁרוּת גַּם לְאַחַר מִיתָה:

ד.

יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁהֵם מִינִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים, אֲבָל הֵם אֵינָם מְגַלִּים אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאֵין בֶּן־אָדָם יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל עַל־יְדֵי מִדַּת הַצְּנִיעוּת אָדָם נִצּוֹל מֵאֵלּוּ אֶפִּיקוֹרְסִים:

ה.

הָרְשָׁעִים אֵינָם מְבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתֵנוּ בַּעֲבֵרוֹת שֶׁעוֹבְרִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ בְּמִצְווֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים, בִּשְׁבִיל זֶה: גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה:

רחמנות

א.

מִי שֶׁמְּרַחֵם עַל עֲנִיִּים זוֹכֶה לִרְאוֹת בְּנֶחָמוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

ב.

גַּם מְנַצֵּחַ תָּמִיד:

ג.

כְּשֶׁאֵין רַחֲמָנוּת אֲזַי רָעָב בָּא לָעוֹלָם:

ד.

גַּם גְּזֵלוֹת נִתְרַבֶּה:

ה.

מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכֹחַ זוֹכֶה לְרַחֵם עַל עֲנִיִּים:

ו.

מִי שֶׁאֵין לוֹ רַחֲמָנוּת נִשְׁתַּגֵּעַ:

ז.

מִי שֶׁמְּשַׁלֵּם טוֹבָה תַּחַת רָעָה מַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים:

ח.

עַל־יְדֵי הָרַחֲמָנוּת יִתְבַּטֵּל מִמְּךָ תַּאֲווֹת:

ט.

כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאָחִיךָ בְּצָרָה, וְאֵין אַתָּה עוֹזֵר לוֹ, כְּאִלּוּ אַתָּה עָשִׂיתָ לוֹ הָרָעָה:

י.

הָרוֹאֶה חֲבֵירוֹ בְּצַעַר צָרִיךְ שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים:

יא.

עַל־יְדֵי בַּקָּשַׁת הָרַחֲמִים זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִים טוֹבִים הֲגוּנִים:

יב.

הַדָּן אֶת בְּנֵי־אָדָם לְכַף זְכוּת יִזְכֶּה לְקַבֵּל אֶת הַמּוֹעֲדִים כַּנָּכוֹן:

רחמנות - חלק שני

א.

בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין מְבַקְשִׁין רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל לִתְפִיסָה. וְתִקּוּן לִתְפִיסָה – שֶׁיְּפַרְנֵס אֵיזֶהוּ בַּעֲלֵי־חַיִּים:

ב.

כְּאֵב הַשִּׁנַּיִם בָּא עַל־יְדֵי אַכְזָרִיּוּת עַל בַּעֲלֵי־חַיִּים:

ג.

סְגֻלָּה לְהָסִיר הָעַצְבוּת – עַל־יְדֵי הָרַחֲמָנוּת:

ד.

צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִלְּצַעֵר אֶת בַּעֲלֵי־חַיִּים, כִּי יַזִּיק לוֹ:

ראיה - חלק שני

א.

אֵין הָעַיִן יָכוֹל לִרְאוֹת, אֶלָּא מַה שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ רְשׁוּת לִרְאוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר לְפָנָיו, אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת עַד שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ רְשׁוּת מִן הַשָּׁמַיִם לִרְאוֹת:

ב.

חֶסְרוֹן הַלְּבָנָה וּלְקוּתָהּ מַזִּיק לַחֲלוּשֵׁי הָרְאוּת:

ג.

קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ מְסֻגָּל לְרַפְּאוֹת חֲלוּשֵׁי הָרְאוּת:

ד.

תִּקּוּן חֲצוֹת מְסֻגָּל לַחֲלוּשֵׁי הָרְאוּת:

ה.

עַל־יְדֵי שְׁבוּעָה בָּא כְּאֵב עֵינַיִם:

ו.

הַצְּבוּעִים גּוֹרְמִים כְּאֵב עֵינַיִם לַהֲמוֹן־עַם הַטּוֹעִים בָּם:

ז.

כְּשֶׁאָדָם גָּדוֹל מַרְגִּישׁ אֵיזֶהוּ כְּאֵב בְּעֵינָיו, יֵדַע שֶׁבְּנוֹ אוֹ תַּלְמִידוֹ עָשׂוּ אֵיזֶהוּ עֲבֵרָה:

ח.

מִי שֶׁעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִבִּזְיוֹנוֹת:

ט.

כְּשֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק וּמִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר עַל־יְדֵי הָרְאִיָּה שֶׁיִּרְאֶה נָשִׁים יָפוֹת, יֹאמַר הַפָּסוּק "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה" וְכוּ' (יְשַׁעְיָהוּ ל"ג ז'), וְעַל־יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מֵרְאוֹת:

י.

הִסְתַּכְּלוּת עַל אֶתְרוֹג הוּא רְפוּאָה לִכְאֵב עֵינַיִם:

יא.

הַזַּכֵּי הָרְאוּת יְכוֹלִין לִרְאוֹת עַל הַחֲלָפִים שֶׁל הַשּׁוֹחֲטִים אֶת הַכְּלֵי בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ:

יב.

זַכֵּי הָרְאוּת יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם מִי רַבּוֹ, שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה. וְדַוְקָא כְּשֶׁמַּכִּירִין אֶת תֹּאַר פְּנֵי הָרַב, כִּי עַל־יְדֵי הַהֲלָכוֹת שֶׁלָּמַד מֵרַבּוֹ, נַעֲשָׂה פְּנֵי הַתַּלְמִיד כְּתֹאַר פְּנֵי הָרַב, כִּי הַהֲלָכָה הִיא חָכְמָתוֹ הַמֵּאִיר תֹּאַר פָּנָיו – "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו". וּכְשֶׁמְקַּבֵּל הַהֲלָכָה מְקַבֵּל חֵלֶק מִתֹּאַר פָּנָיו, וּלְפִי רִבּוּי הַהֲלָכוֹת כֵּן נִתְרַבֶּה חֶלְקֵי תֹּאַר פָּנָיו:

יג.

כְּאֵב עֵינַיִם מַזִּיק לְעִתִּים:

יד.

הַגְּנֵבָה מַזִּיק לָעֵינַיִם:

רפואה - חלק שני

א.

דַּע, שֶׁיֵּשׁ לְכָל עֵשֵֶׂב וָעֵשֶׂב כֹּחַ מְיֻחָד לְרַפְּאוֹת אֵיזֶהוּ חוֹלַאַת מְיֻחֶדֶת, וְכָל זֶה אֵינוֹ לְמִי שֶׁלֹּא שָׁמַר אֱמוּנָתוֹ וּבְרִיתוֹ, וְלֹא שָׁמַר אֶת עַצְמוֹ מִלַּעֲבֹר עַל "אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם". אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְהוּא גַם־כֵּן שׁוֹמֵר הַבְּרִית וּמְקַיֵּם "אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם", אֵין רְפוּאָתוֹ תּוֹלָה בְּחֶלְקֵי עֲשָׂבִים הַמְיֻחָדִים לְחֳלְאַתּוֹ, אֶלָּא נִתְרַפֵּא בְּכָל מַאֲכָל וְכָל מַשְׁקֶה בִּבְחִינַת "וּבָרֵךְ אֶת לַחְמְךָ" וְכוּ', וְאֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּתְרַמֵּי לוֹ עֲשָׂבִים הַמְיֻחָדִים לִרְפוּאָתוֹ:

ב.

עַל־יְדֵי עִיּוּן עָמֹק בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה יָכוֹל לִפְקֹד עֲקָרוֹת וּלְרַפְּאוֹת חוֹלַאַת חָזָק:

ג.

לְצָרַעַת מַזִּיק דְּבָרִים מְלוּחִים וּרְפוּאָתוֹ מַיִם חַיִּים. וְסִימָן לַדָּבָר: "יְגָרַע נִטְפֵי־מָיִם", הַיְנוּ צָרַעַת הַבָּא מֵהִתְגַּבְּרוּת הַדָּם עַל הַמַּיִם, שֶׁבּוֹ "יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ" [אִיּוֹב לו]: (יָזֹקּוּ – לְשׁוֹן הֶזֵּק):

ד.

הִסְתַּכְּלוּת עַל אֶתְרוֹג הוּא רְפוּאָה לִכְאֵב עֵינַיִם:

תוכן העניינים

ספר המידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה