ספר המדות· רבי נחמן מברסלב
מפלת
חלק ראשון
א. עַל־יְדֵי פַּחַד הָאִשָּׁה מַפֶּלֶת.
ב. סְגֻלָּה לְמַפֶּלֶת נְפָלִים שֶׁתִּשָּׂא אֶצְלָהּ מַגְנֵט, גַּם תִּשָּׂא אֶצְלָהּ חֲתִיכַת עֵץ מִקֶּבֶר הַצַּדִּיק, גַּם יִתֵּן צְדָקָה.
ג. אִשָּׁה שֶׁהִיא מַפֶּלֶת, תִּשָּׂא אֶצְלָהּ מֵי טַל.
ד. סְגֻלָּה לְמַפֶּלֶת – שֶׁתִּמְכּר עֻבָּרָהּ
ה. בַּעֲווֹן שִׂנְאַת־חִנָּם הָאִשָּׁה מַפֶּלֶת נְפָלִים.
ו. עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁלָּהּ הִיא מַפֶּלֶת.
חלק שני
א. אִשָּׁה הַמַּפֶּלֶת נְפָלִים, לא תֵּלֵךְ בְּקִשּׁוּטֵי זָהָב.
ב. הַטְּחִינָה שֶׁל קֶמַח וְהַלִּישָׁה שֶׁל הַמַּצּוֹת שֶׁל פֶּסַח הִוא סְגֻלָּה לְאִשָּׁה, שֶׁמַּפֶּלֶת נְפָלִים.