ספר המדות· רבי נחמן מברסלב
אהבה
חלק ראשון
א. כְּשֶׁאֵין אַהֲבָה בֵּין בְּנֵי אָדָם, עַל־יְדֵי זֶה הֵם הוֹלְכֵי רָכִיל, וְעַל־יְדֵי רְכִילוּת בָּאִים לְלֵיצָנוּת, וְעַל־יְדֵי לֵיצָנוּת הֵם דּוֹבְרִים שֶׁקֶר.
ב. עַל־יְדֵי שִׂנְאָה בָּא בַּהֲלוּת, וְעַל־יְדֵי שִׂנְאָה בָּא שְׂרֵפָה.
ג. עַל־יְדֵי אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִשְׁמָר הַנֶּפֶשׁ מִכָּל פְּגָעִים רָעִים.
ד. כְּשֶׁתָּשׁוּב בִּתְחִלָּה עַל עֲווֹנוֹתֶיךָ, תּוּכַל לָבוֹא לְאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
ה. מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ, הַכּל אוֹהֲבִין אוֹתוֹ.
ו. עַל־יְדֵי אַהֲבָה בָּא הִתְחַזְּקוּת.
ז. כְּשֶׁתְּחַזֵּק אֶת הָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא יאהַב אוֹתְךָ.
ח. עַל־יְדֵי אֲמִירַת הַלֵּל בְּקוֹל גָּדוֹל, זוֹכִים לְאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
ט. כְּשֶׁתְּהֵא נִזְהָר מִשִּׂנְאַת חִנָּם, אֲזַי כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ אֵיזֶהוּ מִשְׁפָּט עִם אַלָּם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְפַשֵּׁר עִמְּךָ, עַל־יְדֵי זֶה יִתְפַּשֵּׁר עִמְּךָ.
י. מִי שֶׁנִּזְהָר מִשְּׁבוּעַת שֶׁקֶר, בְּוַדַּאי לא יַעֲבר עַל "לא תִקּם וְלא תִטּר".
יא. הַשּׁוּם מְסֻגָּל לְאַהֲבָה.
יב. הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה – זְכוּתוֹ מֵגֵן עַד אַלְפַּיִם דּוֹר.
יג. בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין תְּנָאִים [תְּנַאי] אוֹ אֵיזֶה כְּרִיתוּת בְּרִית, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁם הוּא.
חלק שני
א. כְּשֶׁהַצְּמָחִים גְּדֵלִים בִּמְלוֹאָם, עַל־יְדֵי זֶה אַהֲבָה בָּעוֹלָם.
ב. אַהֲבַת אִשָּׁה לְבַעְלָהּ נִכָּר בַּזְּבוּבִים וְיִתּוּשִׁים שֶׁבַּבָּיִת גַּם עַל־יְדֵי אַהֲבָתָם יְכוֹלִין לֵידַע כּחַ הַיֵּצֶר הָרָע אִם כְּבָר נֶחֱלָשׁ אִם לָאו.
ג. חַכְמֵי הַדּוֹר שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה, שֶׁרוֹאִים זֶה עִם זֶה לִפְרָקִים, אֲזַי יֵשׁ כּחַ בְּיָדָם לָדוּן אֶת כָּל הָעוֹלָם וְדִינֵיהֶם דִּין, וְאֵין מִי שֶׁיְּשַׁנֶּה וִיבַטֵּל דִּינָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַב־בֵּית־דִּין שֶׁלָּהֶם.
ד. עַל־יְדֵי שִׂנְאַת־חִנָּם נִכְשָׁל בִּטְרֵפוֹת.
ה. עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה הוּא אוֹהֵב בֵּן אֶחָד יוֹתֵר מִשְּׁאָר בָּנָיו.