מצוה תד
מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת – שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא יוֹם שִׁשִּׁי בְּסִיוָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח כו) וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיְיָ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם וְגוֹ'. כְּבָר כָּתַבְתִּי פַּעֲמַיִם, כִּי בְּסֵדֶר אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּמוּסָף דְּפֶסַח (מצוה רצט), דִּבַּרְתִּי מֵעִנְיַן הַמּוּסָפִין.