אור ברסלב
ספר הזהר תזריע › פרק טו

ספר הזהר

תזריע · פרק טו

פרק יד

(ויקרא י״ג:ב׳) אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְגוֹ'. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (שיר השירים א׳:ו׳) אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, הַאי קְרָא אִתְּמַר, אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּסִיהֲרָא אִתְכַּסְּיָא בְּגָלוּתָא, הִיא אָמְרָה, אַל תִּרְאוּנִי. לָאו דְּאִיהִי פְּקִידַת דְּלָא לְמֵחמֵי לָהּ, אֶלָּא בְּגִין דְּאִיהִי חָמָת תִּיאוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל לְגַבָּהּ, לְמֵחֱמֵי נְהוֹרָהָא, הִיא אַמְרַת אַל תִּרְאוּנִי, לָא תֵּיכְלוּן לְמֵחֱמֵי לִי. אַל תִּרְאוּנִי וַדַּאי. מַאי טַעְמָא. בְּגִין שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת, בְּגִין דַּאֲנָא בְּקַדְרוּתָא.

מַאי שְׁחַרְחוֹרֶת, שְׁחוֹרָה מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, תְּרֵין קַדְרוּתֵי, חַד שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, דְּאִסְתַּלָּק מִנִּי שִׁמְשָׁא, לְאַנְהֲרָא לִי, וּלְאִסְתַּכְּלָא בִּי. וְחַד דִּבְנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי.

שֶׁשְּׁזָפַתְנִי, שְׁזָפַתְנִי מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא רְמָז הוּא דְּקָא רָמִיז, בְּשֵׁשׁ. דְּכַד נַהֲרָא שִׁמְשָׁא בְּשֵׁשׁ נְהוֹרִין נָהִיר, וְכַד אִסְתַּלָּק, כָּל אִינּוּן שִׁית נְהוֹרִין אִסְתְּלָקוּ. בְּנֵי אִמִּי, אִלֵּין אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא. נִחֲרוּ בִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים ס״ט:ד׳) נִחַר גְּרוֹנִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה ה׳:ה׳) עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ דְּכַד הֲווֹ עַיְילִין יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, הֲווֹ אָזְלֵי יְדַיְיהוּ מְהַדְּקָן לַאֲחוֹרָא, וְרֵיחַיִין עַל צַוָארֵיהוֹן, וְלָא יָכִילוּ לְאַפְתְּחָא פּוּמָא.

שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, לְמֵהַךְ בְּגָלוּתָא, לְנַטְרָא לִשְׁאַר עַמִּין בְּגִינֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי, דְּהָא לָא יָכִילְנָא לְנַטְרָא לְהוֹן כַּד בְּקַדְמִיתָא. בְּקַדְמִיתָא נְטִירְנָא כַּרְמִי שֶׁלִּי, וּמִנֵּיהּ אִתְנְטָרוּ שְׁאָר כַּרְמִין. הַשְׁתָּא נְטִירְנָא שְׁאָר כַּרְמִין בְּגִין כַּרְמִי שֶׁלִּי דְּלִהֱוִי נָטִיר בֵּינַיְיהוּ.

תוכן העניינים

ספר הזהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה