אור ברסלב
ספר הזהר ויקהל › פרק ל

ספר הזהר

ויקהל · פרק ל

פרק כט

פָּתַח וְאָמַר, כְּתִיב (ויקרא י״ט:כ״ו) לא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, וְרָזָא דְּמִלָּה, הַאי מַאן דְּאָכִיל בְּלָא צְלוֹתָא, דִּיצָלֵי (ד"א קדם דאכיל) עַל דָּמֵיהּ, שָׁקִיל אִיהוּ כִּמְנַחֵשׁ וּמְעוֹנֵן.

בְּגִין דִּבְלֵילְיָא נִשְׁמְתָא סַלְקַת וְאִשְׁתַּטְחָת לְמֵחמֵי בְּרָזָא דִּיְקָרָא עִלָּאָה, כָּל חַד וְחַד כְּמָה דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ. וְאִשְׁתְּאַר בַּר נָשׁ בְּהַהוּא חֵילָא דְאִשְׁתַתָף (נ"א דאתפשט) גּוֹ דָּמָא, לְאִתְקַיְּימָא גּוּפָא. וְעַל דָּא (ס"א ועם כל דא) טָעִים טַעֲמָא דְּמוֹתָא, וְהַהוּא חֵילָא לָא מִתְעַתְּדָא לְאִתְּעָרָא גּוֹ הַהוּא חֵילָא דְּנִשְׁמְתָא, וּלְקַבְּלָא לֵיהּ. וְכַד אִתְעָר בַּר נָשׁ, לָאו אִיהוּ דָּכִי. וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּסִטְרָא אַחֲרָא שַׁלִּיט, עַל אֲתָר דְּקַיְּימָא בְּלָא נִשְׁמְתָא.

כֵּיוָן דְּאִתְדָכֵּי בְּמַיָּא, וְאַף עַל גַּב דְּאִשְׁתָּדַּל בַּר נָשׁ בְּאוֹרַיְיתָא, (נ"א טעים טעמא דמותא, דסטרא אחרא שליט על אתר דקיימא בלא נשמתא וכד אתער בר נש אף על גב דאשתדל באורייתא) הַהִיא נִשְׁמְתָא לָא אִתְקַיָּימַת בְּאַתְרָהּ, וְלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ בְּבַּר נָשׁ, בַּר חֵילָא דְּדָמָא בִּלְחוֹדוֹי, דְּאִקְרֵי נֶפֶשׁ, הַהִיא דְּאִתְפַּשְּׁטָא בְּדָמָא תָּדִיר, וְהָא אוֹקִימְנָא. וְכַד יִצָלֵי בַּר נָשׁ צְלוֹתָא דְּפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ, כְּדֵין מִתְיַישְּׁבָא חֵילָא דְּדָמָא בְּאַתְרֵיהּ, וְאִתְגַּבָּר חֵילָא דְּנִשְׁמְתָא, וְאִתְיָישְׁבָא עַל הַהוּא אֲתָר. וּכְדֵין בַּר נָשׁ אִשְׁתְּלִים קַמֵּי מָארֵיהּ, כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, נֶפֶשׁ לְתַתָּא, וְרָזָא דְּמִלָּה דְּנִשְׁמְתָא לְעֵילָּא.

וְעַל דָּא, מַאן דְּצַלֵּי צְלוֹתָא עַד לָא יֵיכוּל, קָאִים גַּרְמֵיהּ כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, וְסַלְּקָא נִשְׁמְתָא עַל אֲתָר מוֹתְבָה כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאִי אָכִיל עַד לָא צַלֵי צְלוֹתֵיהּ לְאִתְיַישְּׁבָא דָּמָא עַל אַתְרֵיהּ, הָא אִיהוּ כִּמְנַחֵשׁ וּמְעוֹנֵן. בְּגִין דְּהָא אִיהוּ אָרְחֵיהּ דִּמְנַחֵשׁ, לְסַלְּקָא לִסְטַר אַחֲרָא, וּלְמָאֲכָא סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה.

אֲמַאי אִקְרֵי בַּר נָשׁ הַהוּא דְּאִשְׁתָּדַּל בְּהַהוּא סִטְרָא מְנַחֵשׁ. עַל דְּאִשְׁתָּדַּל בְּהַהוּא נָחָשׁ, לְאַתָּקְפָא חֵילֵיהּ וּלְאִתְגַּבְּרָא. וְדָא אִיהוּ כְּמַאן דְּפָלַח לֵאלֹהִים אֲחֵרִים. וְכֵן הַאי פָּלַח לְהַהוּא חֵילָא דְּדָמָא, וְלָא פָּלַח לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאַתָּקְפָא סִטְרָא דְּנִשְׁמְתָא, סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה.

מְעוֹנֵן, דְּאִשְׁתָּדַּל בְּחוֹבָא, וְלָא אִשְׁתָּדַּל בִּזְכוּ. וְאִי תֵּימָא הָא קַיְּימָא נ' בְּאֶמְצָעִיתָא. הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּהָא לָא יַכְלִין לְשַׁלְּטָאָה בְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, עַד דְּאִתְעַרְבֵי בֵּיהּ עֵרוּבָא דִּסְטָר קְדוּשָּׁה, כְּחוּטָא חַד דָּקִיק. מַאן (הקדמה ב ע"ב) דְּבָעֵי לְקַיְּימָא שִׁקְרָא, יְעָרַב בָּהּ מִלָּה דִּקְשׁוֹט, בְּגִין דְּיִתְקַיֵּים הַהוּא שִׁקְרָא. וְעַל דָּא עָוֹן מִלָּה דְּשֶׁקֶר הוּא, וּבְגִין לְקַיְּימָא לֵיהּ, עָאלִין בָּהּ מִלָּה דִּקְשׁוֹט, וְדָא אִיהוּ נ', בְּדָא מְקַיְּימֵי לְהַהוּא שֶׁקֶר. וּמַאן דְּלָא צַלֵי צְלוֹתָא לְקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַד לָא יֵיכוּל עַל דָּמֵיהּ, כִּמְנַחֵשׁ וּמְעוֹנֵן.

תוכן העניינים

ספר הזהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה