אור ברסלב
ספר הזהר ואתחנן › פרק ט

ספר הזהר

ואתחנן · פרק ט

פרק ח

רעיא מהימנא
(דברים ו׳:ד׳) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ' אֱלֹהֵינוּ יְיָ' אֶחָד, פִּקּוּדָא דָּא, (ד) (עיין בהקדמה י"ג ע"ב) לְיַחֲדָא שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹמָא, דְּהָא כְּמָה דִּמְיַיחֲדֵי שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְתַתָּא, הָכִי אִתְיָיחָד שְׁמֵיהּ לְעֵילָּא. אִשְׁתְּכַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְחִידָאי עֵילָּא וְתַתָּא. מַאן דִּמְיַיחֵד שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יְשַׁוִּי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ בְּהַהוּא יִחוּדָא דְּקָאַמְרָן, וִיחַבֵּר כָּל שַׁיְיפוֹי בְּהוּא יִחוּדָא בְּהַהוּא רְעוּתָא לְמֶהֱוִי כֻּלְּהוּ אֶחָד. כְּמָה דְּשַׁוִּי כָּל שַׁיְיפוֹי בְּרָזָא דְּחָד, הָכִי לְעֵילָּא מְחַבֵּר כָּל שַׁיְיפִין עִלָּאִין בְּהַהוּא יִחוּדָא, לְמֶהֱוִי כֻּלְּהוּ חַד.

בְּשַׁעֲתָא דְּאָתֵי בַּר נָשׁ לְיַיחְדָא שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא כֻּלְּהוּ, קַיְימִין שׁוּרִין שׁוּרִין, בְּגִין לְאִתְתַּקְנָא וּלְאִתְכַּלְּלָא כֻּלְּהוּ בְּהַהוּא יִחוּדָא, לְמֵיקָם בְּרָזָא דְּחָד בְּיִחוּדָא חֲדָא. כֻּלְּהוּ מִתְתַּקְּנָן בְּתִקּוּנֵיהוֹן כְּדְקָא יָאוּת. בְּהַאי שַׁעֲתָא קַיְּימָא חַד מְמָנָא שַׁמָשָׁא, דְּקַיְּימָא תְּחוֹת רמ"ח עָלְמִין, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן שַׁיְיפִין דְּגוּפָא. וְדָא אִקְרֵי הלני"ו, קַיְּימָא מְחַכָּה לְהַהוּא יִחוּדָא, וְדָא אִיהוּ מְלַקֵּט שׁוֹשַׁנִּים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ו׳:ב׳) וְלִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים. דְּאִינּוּן שַׁיְיפִין דְּגוּפָא.

שַׁיְיפִין עִלָּאִין לָקִיט לוֹן שְׁמָא עִלָּאָה, בְּרָזָא דְּיִחוּדָא דְּקָא אִתְיָיחָד בְּרָזָא דְּמ"ב שְׁמָהָן. וְלָקִיט כָּל אִינּוּן שׁוֹשַׁנִּים עִלָּאִין, וְשַׁמָּשָׁא דָּא לָקִיט כָּל אִינּוּן תַּתָּאִין, דִּי כֻּלְּהוּ מְמָנָן בִּכְלָלָא דְּע"ב שְׁמָהָן, וְאִתְלְקִּיטוּ כֻּלְּהוּ בְּהַהוּא יִחוּדָא, וְאִתְעָבִידוּ כֻּלְּהוּ גּוּפָא חֲדָא. בְּרָזָא חֲדָא. וְהַהוּא יִחוּדָא סַלְּקָא, וְקָא מְיַיחֵד כֹּלָּא בִּתְרֵין סִטְרִין בְּיִחוּדָא חֲדָא. בְּהַהוּא שַׁעֲתָא מִתְלַקְּטִין שַׁיְיפִין כֻּלְּהוּ, וּמִתְחַבְּרָן בְּחִבּוּרָא חֲדָא, לְמֶהֱוִי כֻּלְּהוּ בְּרָזָא דְּחָד, עֵילָּא וְתַתָּא, בְּרָזָא דַּיְדוָֹד אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

וְעַל דָּא מַאֲרִיכִין בְּאֶחָד, בִּתְרֵי אַתְוָון. לְמִלְקַּט שׁוֹשַׁנִּים, לְאִתְיַיחֲדָא בְּרָזָא דְּאֶחָד בְּיִחוּדָא שְׁלִים. כֵּיוָן דְּאִתְיַיחֲדָן שַׁיְיפִין כֻּלְּהוּ, בְּרָזָא חֲדָא דְּיִחוּדָא חֲדָא, כְּדֵין אִתְקְרֵי כֹּלָּא קָרְבָּן שְׁלִים. וְעַל רָזָא דָּא, אָעִיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגַּן עֵדֶן לְאָדָם קַדְמָאָה, כְּמָה דִּכְתִּיב, (בראשית ב׳:ט״ו) לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. וְתָנֵינָן, דְּאִלֵּין אִינּוּן קָרְבְּנִין תְּרֵין, רָזָא דַּיְדוָֹד אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. דְּאִינּוּן קָרְבְּנִין כְּתִיב, וְלִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים. (ד"א דקודשא בריך הוא איהו לקיט שושנים לקיט כל אינון שייפין דעילא ותתא לחברא לון ביחודא בההוא דקאמרן. כדין אתער מאן דאתער ללקוט שושנים) אִלֵּין שַׁיְיפִין דִּתְרֵין סִטְרִין, דְּאִינּוּן חַד.

שׁוֹשַׁנִּים רָזָא אִיהוּ. דְּכַד מִתְחַבְּרָן כָּל (אינון) שַׁיְיפִין כַּחֲדָא, לְמֶהֱוִי כֻּלְּהוּ בְּיִחוּדָא חֲדָא, רָזָא דְּקָרְבָּן, כְּדֵין מִתְעַטֵר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּעֲטָרָה בְּרֵישָׁא דְּכֶתֶם פָּז, לְמֶהֱוִי בִּיקָרוֹי מִתְעַטְרָא. וְרָזָא דָּא הֲוִי דִּכְתִּיב שׁוֹשַׁנִּים, רָזָא דְּכָל אִינּוּן שַׁיְיפִין דְּעֵילָּא וְתַתָּא. וְרָזָא דְּהַהוּא פָּז, עִטוּרָא דְּמִתְעַטְרָא וְסַלְּקָא מִבֵּינַיְיהוּ, וְכֹלָּא אִיהוּ בֵּיהּ.

בְּהָנֵי שׁוֹשַׁנִּים אִית בָּהּ שִׁית מְאָה וּתְלֵיסָר פִּקּוּדִין, דְּאִינּוּן שַׁיְיפִין דִּתְרֵין סִטְרִין, רָזָא דַּיְדוָֹד אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וְאִית בֵּיהּ סְלִיקוּ דְּהַהוּא פָּז, דְּקָא סָלִיק מִבֵּינַיְיהוּ. וּבְכָל אֲתָר דְּאִינּוּן מִשְׁתַּכְּחִין, הַהוּא סְלִיקוּ עִלָּאָה אִשְׁתְּכַח מִבֵּינַיְיהוּ לְאִסְתַּלְּקָא. וְרָזָא דָּא (שיר השירים ב׳:ג׳) תַּפּוּחַ בַּעֲצֵּי הַיַּעַר. וְשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. דָּא וְדָא אִצְּטְרִיךְ לְאִסְתַּלְּקָא כַּחֲדָא בְּיִחוּדָא שְׁלִים. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּקָרִיב קָרְבְּנִין אִלֵּין, וַדַּאי לְרַעֲוָא לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

תוכן העניינים

ספר הזהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה