אור ברסלב
ספר הזהר הקדמה › פרק כ

ספר הזהר

הקדמה · פרק כ

פרק יט

רִבִּי פִּינְחָס הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּי דְּרִבִּי רְחוּמָאִי בְּכֵיף יַמָּא דְּגִנוֹסָר. וּבַר נַשׁ רַב וּקְשִׁישָׁא דְיוֹמִין הֲוָה וְעֵינוֹי אִסְתַּלָּקוּ מִלְּמֶחמֵי. אָמַר לְרִבִּי פִּינְחָס וַדַּאי שְׁמַעְנָא דְּיוֹחָאִי חַבְרָנָא אִית לֵיהּ מַרְגָּלִית אֶבֶן טָבָא, וְאִסְתַּכְּלִית בִּנְהוֹרָא דְּהַהִיא מַרְגָּלִית נָפְקָא כִּנְהִירוּ דְּשִׁמְשָׁא מִנַּרְתְּקָהּ וְנָהֲרָא כָּל עָלְמָא.

וְהַהוּא נְהוֹרָא קָאִים מִשְׁמַיָּא לְאַרְעָא וְנָהִיר כָּל עָלְמָא עַד דְּיָתִיב עַתִּיק יוֹמִין וְיָתִיב עַל כֻּרְסְיָיא כְּדְקָא יְאוּת. וְהַהוּא נְהוֹרָא כָּלִיל כֹּלָּא בְּבֵיתָךְ. וּמִנְּהוֹרָא דְּאִתְכְּלִיל בְּבֵיתָךְ. נָפַק נְהִירוּ דַּקִּיק וּזְעֵיר וְנָפִיק לְבַר וְנָהִיר כָּל עָלְמָא, זַכָּאָה חוּלָקָךְ. פּוֹק בְּרִי, פּוֹק, זִיל אַבַּתְרֵיהּ דְּהַהִיא מַרְגָּלִית דְּנָהִיר עָלְמָא, דְּהָא שַׁעֲתָא קָיְימָא לָךְ.

נָפַק מִקַּמֵּיהּ וְקָאִים לְמֵיעַל בְּהַהִיא אַרְבָּא וּתְרֵין גּוּבְרִין בַּהֲדֵיהּ. חָמָא תְּרֵין צִפֳּרִין דְּהֲווּ אַתְיָין וְטָסִין עַל יַמָּא, רָמָּא לוֹן קָלָא וְאָמַר צִפֳּרִין צִפֳּרִין דְּאַתּוּן טָאסִין עַל יַמָּא, חֲמֵיתוּן דּוּךְ דְּבַר יוֹחָאִי תַּמָּן, אִשְׁתָּהֵי פּוּרְתָא אָמַר, צִפֳּרִין צִפֳּרִין זִילוּ וְאֲתִיבוּ לִי. פָּרְחוּ וְאֲזִילוּ, עָאלוּ בְּיַמָּא וְאָזְלֵי לְהוֹן.

עַד דְּנָפַק, הָא אִנּוּן צִפֳּרִין אַתְיָין וּבְפוּמָא דְּחָדָא מִנַיְיהוּ פִּתְקָא חָדָא וּכְתִיב בְּגַוָּוהּ דְּהָא בַּר יוֹחָאִי נָפַק מִן מְעַרְתָּא (הוא) וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. אֲזַל לְגַבֵּיהּ וְאַשְׁכַּח לֵיהּ מְשַׁנְיָא וְגוּפֵיהּ מַלְיָא חֲלוּדִין. בָּכָה בַּהֲדֵיהּ וְאָמַר וַוי דַּחֲמִיתִיךְ בְּכָךְ. אָמַר זַכָּאָה חוּלָקִי דַּחֲמֵית לִי בְּכָךְ דְּאִלְמָלֵא לָא חֲמִיתָא לִי בְּכָךְ לָא הֲוֵינָא בְּכָךְ פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. וְאָמַר פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא דְּיָהַב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כֻּלְהוּ בְּאוֹרַיְיתָא בְּאֹרַח כְּלַל כְּתִיבֵי:

תוכן העניינים

ספר הזהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה