פֶּרֶק כד - אַחַר הַתַּשְׁמִישׁ · רְחִיצָה
ה. אֵין לְהַזְכִּיר שׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כָּל עוֹד הַזֶּרַע עָלָיו, בֵּין לַח וּבֵין יָבֵשׁ[1280]כה"ח סי' ר"מ ס"ק נ'., לָכֵן יִשְׁטְפֶנּוּ בְּמַיִם אוֹ יְנַגְּבֶנּוּ הֵיטֵב בְּבֶגֶד רָטֹב קֹדֶם שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת-שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה. וּבְשַׁבָּת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְנַגְּבֶנּוּ בְּבֶגֶד רָטֹב (מֵחֲשַׁשׁ כִּבּוּס אוֹ סְחִיטָה) - יְקַנְּחֶנּוּ הֵיטֵב בְּבֶגֶד יָבֵשׁ, אוֹ יִשְׁפֹּךְ עַל אוֹתוֹ מָקוֹם מַיִם, וְאַחַר-כָּךְ יְנַגְּבֶנּוּ[1281]שו"ע או"ח סי' ע"ו סעי' ד', ספר הלכה ח"ב פרק י"ד סעי' ח'..