פֶּרֶק כד - אַחַר הַתַּשְׁמִישׁ · טְבִילָה
יא. יִשְׁתַּדֵּל הָאָדָם לִטְבֹּל אַחַר תַּשְׁמִישׁ-הַמִּטָּה בְּיוֹם הַתַּשְׁמִישׁ, כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְזֶה מִנְהָג יָפֶה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ תְּפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ לְמַעְלָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה[1288]עי' כה"ח סי' ע"ו ס"ק כ"א-כ"ב.. וְיִשְׁתַּדֵּל אָדָם בְּדָבָר זֶה בִּפְרָט בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל תּוֹסֶפֶת קְדֻשַּׁת-שַׁבָּת שֶׁל הַיּוֹם בְּגוּף טָהוֹר[1289]בא"ח ש"ש וירא כ"ו.. וְדָבָר זֶה חָשׁוּב בִּמְיֻחָד אִם הוּא מְשַׁמֵּשׁ בְּלֵילֵי-רֹאשׁ-הַשָּׁנָה[1290]משנ"ב סי' ר"מ ס"ק ז', בא"ח ש"ר נצבים ט'..
יב. כְּשֶׁיִּתְנַהֵג הָאָדָם בִּשְׁעַת קִיּוּם הָעוֹנָה כְּכָל הַכָּתוּב לְמַעְלָה וִיקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּתַּשְׁמִישׁ- יְקַדְּשׁוּ אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה, וּמֻבְטָח שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים צַדִּיקִים, וְהָרַמְבַּ"ן וְחַכְמֵי-הָאֱמֶת עֲרֵבִים בַּדָּבָר[1291]סידור בית יעקב שם אות כ"ב..
סוף הספר