אור ברסלב
ספר דרכי טהרה פֶּרֶק יז - זְמַן הַטְּבִילָה › טְבִילָה בְּשַׁבָּת

ספר דרכי טהרה

פֶּרֶק יז - זְמַן הַטְּבִילָה · טְבִילָה בְּשַׁבָּת

זְמַנֵּי טְבִילָה

יא. מִכֵּיוָן שֶׁמִּצְוָה עַל הָאִשָּׁה לִטְבֹּל בִּזְמַנָּהּ כְּשֶׁבַּעֲלָהּ בָּעִיר – אִם נִזְדַּמְּנָה טְבִילָתָהּ בְּלֵיל-שַׁבָּת, יְכוֹלָה לִטְבֹּל בּוֹ[947]רמ"א. ועי' ב"י, וד"ת ס"ק י"א..

יב. אִם רָשַׁם אָדָם עַל יָדוֹ רֹשֶׁם כָּל שֶׁהוּא לְסִימָן, אָסוּר לְמָחְקוֹ וּלְרָחְצוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, לְפִיכָךְ צְרִיכָה הָאִשָּׁה לְהָסִיר כָּל רֹשֶׁם שֶׁסִּמְּנָה בְּיָדָהּ לִפְנֵי הַשַּׁבָּת. אוּלָם כְּדֵי לְהַעֲבִיר לִכְלוּךְ אַחֵר אוֹ יוֹד שֶׁבְּאֶצְבָּעָהּ שֶׁשָּׁכְחָה לְהַעֲבִירוֹ מֵעֶרֶב-שַׁבָּת, מֻתֶּרֶת לִטְבֹּל אֶצְבָּעָה בְּחֹמֶר נוֹזְלִי הַמַּעֲבִיר אֶת הַצֶּבַע וְאַחַר-כָּךְ לְשָׁטְפָהּ הֵיטֵב.

יג. כְּשֶׁמֻּתָּר לָהּ לִטְבֹּל בְּלֵיל-שַׁבָּת - יְכוֹלָה לִטְבֹּל בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת בְּמַיִם חַמִּים, דְּהַיְנוּ בְּסוֹף הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה, וְאַף שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ הַכּוֹכָבִים, וּבִלְבַד שֶׁתָּבוֹא לְבֵיתָהּ אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים[948]עי' פ"ת ס"ק ב'..

יד. כְּמוֹ כֵן מֻתָּר לָהּ לִטְבֹּל אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים בְּמַיִם פּוֹשְׁרִים (אַף שֶׁאָסוּר לָהּ לִרְחֹץ כָּל גּוּפָהּ בְּמַיִם חַמִּים בְּשַׁבָּת)[949]עי' פ"ת ס"ק ב', ועי' משנ"ב סי' שכ"ו ס"ק כ"ד ובביאור הלכה שם.. וְיֵשׁ מַתִּירִים בְּמַיִם חַמִּים אֲפִלּוּ אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים[950]עי' ד"ת ס"ק ז', ברכי יוסף ס"ק ב', כה"ח סי' שכ"ו ס"ק ל"א, ל"ג..

טו. אַחֲרֵי הַחֲפִיפָה וְסֵרוּק הַשֵּׂעָר לִפְנֵי הַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר וְתִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּקְשֹׁר שַׂעֲרוֹתֶיהָ בְּאֹפֶן שֶׁשּׁוּב יִסְתַּבְּכוּ לִפְנֵי הַטְּבִילָה, כִּי אָסוּר לְהִסְתָּרֵק בְּשַׁבָּת[951]שו"ע או"ח סי' ש"ג סעי' כ"ז. (וְעַיֵּן עוֹד בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ בְּפֶרֶק ט"ו סְעִיפִים י"ח-כ"ב).

טז. צְרִיכָה לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תַּתִּיר קְלִיעָתָהּ בְּשַׁבָּת, וְכֵן שֶׁלֹּא תִּקְלַע שַׂעֲרוֹתֶיהָ אַחַר הַטְּבִילָה[952]שו"ע או"ח סי' ש"ג סעי' כ"ו..

יז. כְּשֶׁטּוֹבֶלֶת בְּלֵיל-שַׁבָּת, יֵשׁ לָהּ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא תִּסְחֹט אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ בְּיָדֶיהָ, וְכֵן שֶׁלֹּא תִּתְנַגֵּב בְּמַגֶּבֶת דַּקָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲשַׁשׁ סְחִיטָה אַחַר שֶׁתִּתְנַגֵּב בָּהּ. לָכֵן תְּנַגֵּב גּוּפָהּ וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ בְּמַגֶּבֶת גְּדוֹלָה וְעָבָה שֶׁאֵינָהּ מַקְפִּידָה שֶׁתֵּרָטֵב וְאֵין בָּהּ חֲשַׁשׁ סְחִיטָה, וְאִם יִסָּחֲטוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ אַגַּב הַנִּגּוּב בַּמַּגֶּבֶת אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, רַק שֶׁתִּזָּהֵר שֶׁלֹּא תְּקַנַּח אֶת רֹאשָׁהּ בַּמַּגֶּבֶת בְּכֹחַ, אֶלָּא בְּנַחַת לְאַט לְאַט עַד שֶׁהַמַּיִם שֶׁבַּשֵּׂעָר יִסָּפְגוּ בַּמַּגֶּבֶת[953]כה"ח סי' שכ"ו ס"ק ל"א, ובא"ח ש"ש פקודי ח'..

יח. כְּשֶׁטּוֹבֶלֶת בְּלֵיל-שַׁבָּת תִּשְׁתַּדֵּל לִטְבֹּל לִפְנֵי הַסְּעוּדָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ דְּבָרִים בֵּין שִׁנֶּיהָ וְיַחְצְצוּ בַּטְּבִילָה, וְשֶׁלֹּא יִדָּבְקוּ בְּיָדֶיהָ אֹכֶל וּמַשְׁקֶה שֶׁחוֹצְצִים. וְאִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לִטְבֹּל לִפְנֵי הַסְּעוּדָה, תִּטְבֹּל אַחֲרֶיהָ, אַךְ לֹא תֹּאכַל בָּשָׂר בִּסְעוּדָה זוֹ (כַּמְפֹרָט בְּפֶרֶק ט"ז סְעִיפִים ל"ד-ל"ה).

יט. אִם אֵין בַּעֲלָהּ בָּעִיר, לֹא תִּטְבֹּל בְּלֵיל-שַׁבָּת. וְכֵן אִם בַּעֲלָהּ בָּעִיר וְיָכְלָה לִטְבֹּל קֹדֶם לָכֵן וְהֵזִידָה וְלֹא טָבְלָה, לֹא תִּטְבֹּל בְּלֵיל-שַׁבָּת (אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים). לָכֵן אֵין לָאִשָּׁה לְכַוֵּן אֶת טְבִילָתָהּ לְלֵיל-שַׁבָּת מֵחֲמַת נוֹחוּת וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא תִּטְבֹּל בִּזְמַנָּהּ. אִשָּׁה שֶׁלֹּא טָבְלָה בִּגְלַל שֶׁבַּעֲלָהּ לֹא הָיָה בָּעִיר, וּבָא בַּעֲלָהּ בְּמַפְתִּיעַ בְּעֶרֶב-שַׁבָּת – תִּטְבֹּל בְּלֵיל-שַׁבָּת. וְעַיֵּן בַּסָּעִיף הַבָּא.

כ. כַּיּוֹם נָהֲגוּ, שֶׁאִשָּׁה שֶׁדָּחֲתָה אֶת טְבִילָתָהּ לְלֵיל-שַׁבָּת מֵחֲמַת סִבָּה כָּל שֶׁהִיא, תִּטְבֹּל בְּלֵיל-שַׁבָּת[954]רמ"א סי' קצ"ז. ועי' ב"י, ועי' ד"ת ס"ק י"א.. וּמַהִי "סִבָּה כָּל שֶׁהִיא"? כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר צְנִיעוּת אִם תִּטְבֹּל בְּלֵיל-שַׁבָּת, שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בִּטְבִילָתָהּ יְלָדֶיהָ אוֹ שְׁכֵנֶיהָ; וְכֵן אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לִטְבֹּל בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ מֵחֲמַת עֲבוֹדָתָהּ אוֹ טִרְדּוֹתֶיהָ עִם הַיְלָדִים, וְכֹל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

כא. נָשִׁים שֶׁטּוֹבְלוֹת שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן בְּעֶרֶב שַׁבָּת - עָדִיף שֶׁתִּטְבֹּלְנָה בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת וְלֹא אַחַר צֵאת-הַכּוֹכָבִים. וְאִם אֵרַע וּכְבָר יָצְאוּ הַכּוֹכָבִים - יְכוֹלוֹת לִטְבֹּל אָז[955]אחרונים. ועי' ש"ך ס"ק ו', ור"פ ח"ד סי' כ"א..

כב. אִשָּׁה הַגָּרָה קָרוֹב לַמִּקְוֶה, יְכוֹלָה לַחְפֹּף בַּמִּקְוֶה וְלָלֶכֶת לְבֵיתָהּ לְהַדְלִיק נֵרוֹת, וְאַחַר-כָּךְ לַחֲזֹר וְלִטְבֹּל. אֲבָל אִם חוֹפֶפֶת בְּבֵיתָהּ - יְכוֹלָה לְהַדְלִיק נֵרוֹת בַּזְּמַן וְאַחַר-כָּךְ לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה בַּמִּקְוֶה שׁוּם פְּעֻלָּה הָאֲסוּרָה בְּשַׁבָּת, כְּהִסְתָּרְקוּת וְכַדּוֹמֶה.

כג. אִם יְכוֹלָה הָאִשָּׁה לְהַדְלִיק מִפְּלַג-הַמִּנְחָה - תַּדְלִיק וְתַעֲשֶׂה תְּנַאי שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת שַׁבָּת בַּהַדְלָקָה, וְאָז יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת בַּמִּקְוֶה הַכֹּל עַד זְמַן כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, וְלֹא אַחֲרֵי כֵן. וְעָדִיף שֶׁתֹּאמַר לְבַעֲלָהּ שֶׁיַּדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת בִּשְׁלִיחוּתָהּ, וְהִיא תַּחְפֹּף אוֹ תֵלֵךְ לַמִּקְוֶה בְּצוּרָה שְׁלֵוָה וְלֹא בִּבְהִילוּת.

תוכן העניינים

ספר דרכי טהרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה