פֶּרֶק יג - הֶפְסֵק טָהֳרָה · הֶפְסֵק טָהֳרָה בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם-טוֹב
ל. יֵשׁ הַנּוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת הֶפְסֵק טָהֳרָה בְּשַׁבָּת, בִּגְלַל הַצֹּרֶךְ לְהִתְרַחֵץ וּלְהַחֲלִיף בְּגָדִים וְכָל הַכָּרוּךְ בָּזֶה. וְאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתָם, כֵּיוָן שֶׁמֻּתָּר לָאָדָם לִרְחֹץ חֵלֶק מִגּוּפוֹ בְּמַיִם חַמִּים שֶׁהוּחַמּוּ מֵעֶרֶב-שַׁבָּת, אוֹ בְּמַיִם קָרִים, וְכָךְ תִּרְחַץ הָאִשָּׁה אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם[732]עי' ש"ך סי' קצ"ט ס"ק י"ב..
יֵשׁ לְהִזָּהֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְחִיצָה זוֹ בְּסַבּוֹן נוֹזְלִי וְלֹא מוּצָק, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַעֲבֹר עַל אִסּוּר "נוֹלָד"[733]שו"ע או"ח סי' שכ"ו סעי' י' ברמ"א, ובא"ח ש"ש יתרו ט"ו.. כֵּן עָלֶיהָ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִסְחֹט בְּגָדֶיהָ אוֹ שַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְלֹא לְהַרְטִיב בֶּגֶד וּלְקַנֵּחַ בּוֹ, וְלֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּסְפוֹג, אֶלָּא תִּשְׁטֹף אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם בְּמַיִם, וַאֲפִלּוּ מַיִם חַמִּים אִם הוּחַמּוּ מֵעֶרֶב-שַׁבָּת, וְאַחַר-כָּךְ תְּנַגֵּב בִּזְהִירוּת, וְתַעֲשֶׂה הֶפְסֵק טָהֳרָה. וּמִנְהָג טוֹב לִרְחֹץ כָּל גּוּפָהּ הֵיטֵב בְּעֶרֶב-שַׁבָּת, וּבְשַׁבָּת תִּרְחַץ כְּדִלְעֵיל בְּלִי סְחִיטָה וְכַדּוֹמֶה.
לא. לְצֹרֶךְ הֶפְסֵק טָהֳרָה בְּשַׁבָּת יֵשׁ לְהָכִין אֶת בֶּגֶד הַבְּדִיקָה מֵעֶרֶב-שַׁבָּת. וְאִם לֹא חָתְכָה וְהֵכִינָה מֵעֶרֶב-שַׁבָּת - יְכוֹלָה לִתְלֹשׁ בְּשִׁנּוּי חֲתִיכוֹת צֶמֶר-גֶּפֶן[734]עי' שו"ע או"ח סי' ש"מ סעי' י"ג, וכתובות ס' ע"א., לִבְדֹּק אוֹתָן, וְאַחַר-כָּךְ לִבְדֹּק בְּאֶמְצָעוּתָן. אִם אֵין לָהּ צֶמֶר-גֶּפֶן - לֹא תַּחְתֹּךְ חֲתִיכוֹת בַּד, אֶלָּא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּפִנָּה מִבֶּגֶד גָּדוֹל, כְּשֶׁאוֹתָהּ פִּנָּה תִּהְיֶה בְּדוּקָה. וּבֶאֱמֶת זֶה עָדִיף מִבְּדִיקָה בְּצֶמֶר-גֶּפֶן, אִם הַדָּבָר נֹחַ לָהּ לִבְדֹּק בְּכָךְ כַּדִּין.
לב. בְּיוֹם-טוֹב יֵשׁ לַעֲשׂוֹת הֶפְסֵק טָהֳרָה כְּמוֹ בְּשַׁבָּת[735]ולענין רחיצה ביו"ט עי' שו"ע או"ח סי' תקי"א סעי' ב' ונו"כ שם..
לג. אִשָּׁה שֶׁבָּדְקָה בְּשַׁבָּת, מֻתָּר לָהּ לָקַחַת אֶת עֵד הַבְּדִיקָה וּלְהַנִּיחוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁחֲפֵצָה וְאֵין הוּא מֻקְצֶה. אוּלָם אַחַר שֶׁהִנִּיחָה אוֹתוֹ בְּמָקוֹם מְסֻיָּם, אֵין לָהּ לְטַלְטְלוֹ לְמָקוֹם אַחֵר, אֶלָּא-אִם-כֵּן הִיא צְרִיכָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם. אוּלָם מֻתָּר לָהּ לָקַחַת אֶת עֵד הַבְּדִיקָה לָרַב אִם צְרִיכָה לִשְׁאֹל שְׁאֵלַת חָכָם, וְאַחַר שֶׁהָרַב פָּסַק נֶהְפָּךְ הָעֵד לְמֻקְצֶה. וְכָל עוֹד שֶׁהוּא בְּיָדָהּ אוֹ בְּיַד הָרַב יְכוֹלִים לְהַלֵּךְ עִמּוֹ וּלְהַנִּיחוֹ הֵיכָן שֶׁיִּרְצוּ.