פֶּרֶק יב - נֶאֱמָנוּת הָאִשָּׁה · שְׁאֵלַת חָכָם
כ. הַשּׁוֹאֵל חָכָם וְאָסַר - לֹא יֵלֵךְ לִשְׁאֹל חָכָם אַחֵר בְּתִקְוָה שֶׁהַשֵּׁנִי יַתִּיר. וְכֵן הַשּׁוֹאֵל לְחָכָם וְטִמֵּא - לֹא יֵלֵךְ לְחָכָם אַחֵר שֶׁיְּטַהֵר[685]ע"ז ז' ע"א.. וּבִפְרָט בְּדִינֵי נִדָּה, שֶׁבִּגְלַל מֶשֶׁךְ הַזְּמַן שֶׁהוֹלְכִים מֵחָכָם לְחָכָם יָכוֹל הַצֶּבַע לְהִשְׁתַּנּוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לַשּׁוֹאֵל לִשְׁאֹל כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יְדַקְדְּקוּ הַחֲכָמִים בַּדָּבָר, וְלִפְעָמִים הָרִאשׁוֹן טוֹעֶה, וְעַל-יְדֵי שֶׁיִּשְׁאַל הַשֵּׁנִי, יֵצֵא הַדָּבָר לְאוֹרָה[686]תוס' נדה כ' ע"ב. (וּרְאֵה בַּסָּעִיף הַבָּא).
כא. נִפְסְקָה הַהֲלָכָה, שֶׁחָכָם שֶׁאָסַר אֵין חֲבֵרוֹ רַשַּׁאי לְהַתִּיר אִם הַשֵּׁנִי מִסְתַּמֵּךְ עַל שִׁקּוּל-דַּעַת בִּלְבַד, אֲבָל אִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁהַהֲלָכָה אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁהֶחָכָם הָרִאשׁוֹן טָעָה וְלֹא רָאָה מִשְׁנָה מְפֹרֶשֶׁת - יָכוֹל הֶחָכָם הַשֵּׁנִי לְהַתִּיר. לָכֵן אֵין אִסּוּר לַשּׁוֹאֵל לִשְׁאֹל חָכָם אַחֵר, כְּשֶׁמּוֹדִיעַ לוֹ בַּתְּחִלָּה שֶׁהוּא שָׁאַל חָכָם אַחֵר וְכָךְ וְכָךְ הוֹרָה לוֹ[687]רמ"א יו"ד סי' רמ"ב סעי' ל"א והחונים עליו..
כב. שְׁנֵי חֲכָמִים שֶׁאֶחָד מְטַמֵּא וְאֶחָד מְטַהֵר, אֶחָד אוֹסֵר וְאֶחָד מַתִּיר - אִם הָיָה אֶחָד גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן (מִסְפַּר תַּלְמִידִים) לֵךְ אַחֲרָיו, וְאִם לָאו הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִיר.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: בְּשֶׁל תּוֹרָה (בִּשְׁאֵלָה הַשַּׁיֶּכֶת לְאִסּוּרֵי תוֹרָה) הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִיר, וּבְשֶׁל סוֹפְרִים (בִּשְׁאֵלָה הַשַּׁיֶּכֶת לְאִסּוּרִים דְּרַבָּנָן) הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל. וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ[688]רמב"ם הלכות ממרים פ"א ה"ה. ועי' כ"מ ול"מ שם..