פֶּרֶק יב - נֶאֱמָנוּת הָאִשָּׁה · יְצִיאַת אִשָּׁה מֵחֶזְקַת טֻמְאָה
ד. כְּשֶׁהָאִשָּׁה בְּחֶזְקַת טֻמְאָה, אָסוּר לְבַעֲלָהּ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ עַד שֶׁתַּגִּיד לוֹ שֶׁהִיא טְהוֹרָה, אוֹ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ מַסְפִּיק יָמִים שֶׁיְּכוֹלָה לִסְפֹּר וְלִטְבֹּל בָּהֶם. וּכְשֶׁיַּעַבְרוּ יָמִים אֵלּוּ, תֵּצֵא מֵחֶזְקַת טֻמְאָה אַף אִם לֹא תֹּאמַר לוֹ שֶׁנִּטְהֲרָה, כֵּיוָן שֶׁכָּל חֶזְקַת טֻמְאָתָהּ מִתְבַּסֶּסֶת עַל חֶשְׁבּוֹן יָמִים בִּלְבַד[654]עי' ב"ח שם. (וְנָהוּג לִשְׁאֹל אֶת פִּיהָ גַּם בְּמִקְרֶה כָּזֶה). אֲבָל אִם חֶזְקַת טֻמְאָתָהּ נוֹבַעַת מִידִיעָה בְּרוּרָה, כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה לוֹ "נִטְמֵאתִי", אוֹ שֶׁרָאָה אוֹתָהּ לוֹבֶשֶׁת בְּגָדִים הַמֻּסְכָּמִים בֵּינֵיהֶם כְּבִגְדֵי נִדּוּת - הֲרֵי הִיא טְמֵאָה לְגַבָּיו, וַאֲפִלּוּ יַעַבְרוּ יָמִים שֶׁיְּכוֹלָה לִסְפֹּר וְלִטְבֹּל בָּהֶם לֹא תֵּצֵא מֵחֶזְקַת טֻמְאָתָהּ, עַד שֶׁתֹּאמַר לוֹ "טְהוֹרָה אֲנִי"[655]שו"ע סי' קפ"ה סעי' א'.. (וְעַיֵּן בְּסָעִיף י"ב בְּאֵיזוֹ צוּרָה תֹּאמַר לוֹ).
ה. אִם אָמְרָה אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ "טְהוֹרָה אֲנִי" וְלֹא עָבְרוּ מַסְפִּיק יָמִים שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לִסְפֹּר וְלִטְבֹּל בָּהֶם - תָּלוּי מִמַּה נּוֹבַעַת יְדִיעַת בַּעֲלָהּ: אִם יְדִיעָתוֹ נוֹבַעַת מֵחֶשְׁבּוֹן יָמִים שֶׁהוּא עָשָׂה - אֵין חֶשְׁבּוֹנוֹ יוֹתֵר חָזָק מִנֶּאֱמָנוּת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא טְהוֹרָה לְגַבָּיו. וְאִם יְדִיעָתוֹ נוֹבַעַת מֵאֲמִירָתָהּ, שֶׁאָמְרָה אוֹ רָמְזָה לוֹ שֶׁהִיא נִדָּה, וְעַכְשָׁו חוֹזֶרֶת בָּהּ - אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת אֶלָּא-אִם-כֵּן תִּתֵּן "אֲמַתְלָא" לִדְבָרֶיהָ. וְאַף שֶׁהַתּוֹרָה הֶאֱמִינָה לָאִשָּׁה - בְּמִקְרֶה זֶה בָּרוּר שֶׁהָאִשָּׁה מְשַׁקֶּרֶת, אוֹ בִּדְבָרֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים אוֹ בָּאַחֲרוֹנִים, וְאִם-כֵּן אֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְהַאֲמִין לָהּ.