אור ברסלב
ספר דרכי טהרה פֶּרֶק י - דִּינֵי כַלָּה › בְּעִילַת-מִצְוָה

ספר דרכי טהרה

פֶּרֶק י - דִּינֵי כַלָּה · בְּעִילַת-מִצְוָה

יִחוּד אַחַר הַנִּשּׂוּאִין

כו. הַבּוֹעֵל אֶת הַבְּתוּלָה - בּוֹעֵל "בְּעִילַת-מִצְוָה" וְגוֹמֵר בִּיאָתוֹ וּפוֹרֵשׁ מִיָּד, וְאַחַר-כָּךְ טְמֵאָה הָאִשָּׁה מִדַּם הַבְּתוּלִים כְּאִלּוּ הָיָה זֶה דַּם-נִדָּה. וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין זֶה דַּם-נִדָּה מַמָּשׁ, דִּינָיו שׁוֹנִים מְעָט:

כז. בִּבְעִילַת מִצְוָה יָכוֹל הַבַּעַל לִגְמֹר בִּיאָתוֹ כִּרְצוֹנוֹ בְּאֵבָר חַי אוֹ מֵת, אַף-עַל-פִּי שֶׁכַּלָּתוֹ רוֹאָה דַּם-בְּתוּלִים[587]שו"ע סי' קצ"ב סעי' א' וש"ך שם., וְאֵין הוּא צָרִיךְ לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַמַּעֲשֶׂה וְלִפְרֹשׁ בְּאֵבָר מֵת כְּדִין בּוֹעֵל אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה דַּם-נִדָּה תּוֹךְ כְּדֵי תַשְׁמִישׁ[588]עי' פרק ט' דיני רואה מחמת תשמיש..

כח. אַחַר בְּעִילַת מִצְוָה, הָאִשָּׁה טְמֵאָה כְּנִדָּה מִדַּם הַבְּתוּלִים. וְאַף אִם בָּדְקָה אֶת עַצְמָהּ וְלֹא מָצְאָה דַּם-בְּתוּלִים - טְמֵאָה, שֶׁמָּא יָצְאָה טִפַּת דָּם וְאָבְדָה, אוֹ כֻּסְּתָה בְּשִׁכְבַת-זֶרַע[589]עי' רשב"א בתורת הבית, ב"ז ש"ב.. וְנוֹהֵג עִמָּהּ כְּנִדָּה גְּמוּרָה בְּכָל דִּינֵי הַהַרְחָקוֹת שֶׁפֹּרְטוּ בְּפֶרֶק ה', כּוֹלֵל הַרְחָקַת הַמִּטּוֹת, אֶלָּא שֶׁנִּדָּה גְמוּרָה אָסוּר לוֹ לִשְׁכַּב עַל מִטָּתָהּ אַף כְּשֶׁאֵינָהּ עַל הַמִּטָּה, וְכַלָּה זוֹ, מֻתָּר לוֹ לִשְׁכַּב עַל מִטָּתָהּ כְּשֶׁאֵינָהּ בַּמִּטָּה[590]שו"ע סי' קצ"ג סעי' א'. ועי' תוה"ש ס"ק א'..

כט. כְּדֵי לְהִטַּהֵר אַחַר בְּעִילַת מִצְוָה, צְרִיכָה הִיא כְּכָל אִשָּׁה לַעֲשׂוֹת "הֶפְסֵק טָהֳרָה" וְלִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים וְלִטְבֹּל. אַךְ קֻלָּא אַחַת יֵשׁ לָהּ - שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲשׂוֹת "הֶפְסֵק טָהֳרָה" בַּיּוֹם הָרְבִיעִי לְשִׁמּוּשָׁהּ, וּלְהַתְחִיל בִּסְפִירַת שִׁבְעָה נְקִיִּים בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי וְהוּא יֵחָשֵׁב הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְשִׁבְעַת הַנְּקִיִּים[591]ט"ז סי' קצ"ג ס"ק ד'. ועי' הטעם בט"ז סי' קצ"ו ס"ק ה'. ועי' בא"ח ש"ש צו ח' וחס"ל סי' קצ"ג.. אוּלָם אִם תִּרְאֶה אַחֲרֵי הַבְּעִילָה דַּם-נִדָּה - תִּצְטָרֵךְ לִסְפֹּר חֲמִשָּׁה יָמִים לִפְנֵי שִׁבְעַת הַנְּקִיִּים כְּכָל אִשָּׁה רְגִילָה. חֲמִשָּׁה יָמִים אֵלּוּ יַתְחִילוּ מֵהַבְּעִילָה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הָיְתָה טְמֵאָה מִשְּׁעַת בְּעִילַת הַמִּצְוָה.

ל. אִם תִּמְצָא הָאִשָּׁה בִּבְדִיקוֹתֶיהָ, בְּ"הֶפְסֵק טָהֳרָה" וּבְשִׁבְעַת הַנְּקִיִּים, כְּתָמִים מִפִּצְעֵי הַבְּתוּלִים שֶׁאֵינָם מִמְּקוֹר דָּמֶיהָ - דִּינָם כִּפְצָעִים רְגִילִים[592]עי' לעיל בדיני פצעים. בפרק ד' סעיף ח' והלאה.. אַךְ לֹא תִּפְסֹק בְּמִקְרִים אֵלֶּה לְבַדָּהּ, אֶלָּא תִּשְׁאַל שְׁאֵלַת חָכָם.

לא. אִם לֹא גָּמַר הַבַּעַל בִּיאָתוֹ בִּבְעִילַת הַמִּצְוָה וְלֹא רָאֲתָה הַכַּלָּה דָּם, כְּגוֹן שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָם מִיָּד אַחַר הַתַּשְׁמִישׁ וְלֹא מָצְאוּ - יֵשׁ אוֹסְרִים[593]שו"ע סי' קצ"ג סעי' א'., וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְהָקֵל וּלְהַחְשִׁיבָהּ כִּטְהוֹרָה, וְכֵן נוֹהֲגִים[594]עי' בא"ח ש"ש צו י"ט ודרכי תשובה ס"ק ח' וסדרי טהרה ס"ק ג'.. אֲבָל אִם גָּמַר בִּיאָתוֹ - צָרִיךְ לִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָם[595]רמ"א סי' קצ"ג סעי' א'.. אֶלָּא שֶׁבְּהַגְדָּרַת "גְּמַר בִּיאָה" נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים48, לָכֵן אֵין לֶחָתָן לְהָקֵל בְּמִקְרֶה כָּזֶה, רַק אַחֲרֵי שְׁאֵלַת חָכָם[596]עי' ציץ אליעזר חלק ט"ז סימן ע' עמ' ק"פ הערה ג'..

לב. כָּל זֶה הוּא דַּוְקָא לְאַחַר מַעֲשֶׂה, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה יִזָּהֵר כָּל חָתָן שֶׁלֹּא לִשְׂחֹק בְּכַלָּתוֹ47, אֶלָּא יִגְמֹר אֶת הַבִּיאָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי אַחֶרֶת עָלוּל הוּא לְהִסְתַּבֵּךְ בִּבְעָיוֹת:

א) אֶפְשָׁר שֶׁכַּלָּתוֹ תִּרְאֶה דָּם בַּפַּעַם הַזֹּאת וְתֵאָסֵר עָלָיו, וְתִרְאֶה דָּם גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, כִּי יִשָּׁאֲרוּ בְּתוּלִים, וְתֵאָסֵר עָלָיו גַּם אַחֲרֵי הַבְּעִילָה הַשְּׁנִיָּה.

ב) אִם לֹא תִּרְאֶה הַכַּלָּה דָּם בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה כָּזֹאת - תִּהְיֶה אֲסוּרָה עָלָיו אַחַר בִּיאָה שְׁנִיָּה אַף אִם לֹא תִּרְאֶה דָּם, כִּי בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה יּהְיֶה עִקַּר הַבְּעִילָה[597]ד"ת סי' קצ"ג ס"ק ט'. ועי' טהר"י ס"ק ב'..

ג) יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם לֹא גָמַר הַבַּעַל בִּיאָתוֹ אֶלָּא הֶעֱרָה בִּלְבַד וְאַחַר-כָּךְ רָאֲתָה דַּם-וֶסֶת - אֵין לוֹ לְהִתְיַחֵד עִם אִשְׁתּוֹ, כְּדִין "חֻפַּת-נִדָּה", אֶלָּא הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאִשְׁתּוֹ בֵּין הַנָּשִׁים, כְּדִלְעֵיל[598]רש"ל ביש"ש כתובות סי' ו'.. וְאַף שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתָם[599]עי' תרומת הדשן המובא ברמ"א סי' קצ"ב סעי' ד'., יֵשׁ לָחֹשׁ לְדַעְתָּם לְכַתְּחִלָּה.

לָכֵן יִזָּהֵר כָּל חָתָן לִגְמֹר בִּיאָתוֹ בְּפַעַם אַחַת וּבְנַחַת, וְלֹא לִשְׂחֹק בְּכַלָּתוֹ.

תוכן העניינים

ספר דרכי טהרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה