פֶּרֶק טז - דְּבָרִים הַחוֹצְצִים · תַּחְבּוֹשׁוֹת
מו. לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהָסִיר אֶת הַתַּחְבּוֹשׁוֹת. וְאִם אִי-אֶפְשָׁר, וְהַתַּחְבּוֹשׁוֹת אֵינָן מוֹנְעוֹת מֵהַמַּיִם לְהַגִּיעַ לַבָּשָׂר - יֵשׁ לְהַנִּיחַ אֶת הַמָּקוֹם הֶחָבוּשׁ בְּמֵי הַמִּקְוֶה מְעַט זְמַן לִפְנֵי הַטְּבִילָה, כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם יִסָּפְגוּ וְיִכָּנְסוּ לְכָל מָקוֹם בַּתַּחְבּוֹשׁוֹת, וְלֹא תִּהְיֶה חֲצִיצָה בֵּין הַמַּיִם לִבְשָׂרָהּ עַל-יְדֵי הַתַּחְבּוֹשׁוֹת[883]שו"ע סעי' מ"ו וסעי' כ"ג, ועי' פ"ת ס"ק ו', ועי' חזו"א סי' צ"ד ח'.. אַךְ לֹא תַּעֲשֶׂה כֵּן בְּלִי שְׁאֵלַת חָכָם.