אור ברסלב
ספר דרכי טהרה פֶּרֶק טז - דְּבָרִים הַחוֹצְצִים › פֶּה וְשִׁנַּיִם

ספר דרכי טהרה

פֶּרֶק טז - דְּבָרִים הַחוֹצְצִים · פֶּה וְשִׁנַּיִם

כְּלָלִי

כט. עוֹר הַנִּקְלָף עַל הַשְּׂפָתַיִם - לְכַתְּחִלָּה חוֹצֵץ. וּבְדִיעֲבַד, אִם נִתְגַּלָּה לָהּ רַק אַחֲרֵי שֶׁחָזְרָה לְבֵיתָהּ שֶׁהָיָה לָהּ עוֹר קָלוּף עַל הַשְּׂפָתַיִם בִּשְׁעַת טְבִילָתָהּ - אֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲזֹר וְלִטְבֹּל[860]עי' ט"ז ס"ק כ"ב..

ל. תּוֹךְ הַפֶּה נִקְרָא "בֵּית-הַסְּתָרִים", וּמָקוֹם זֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לָבֹא בְּמַגָּע יָשִׁיר עִם מֵי הַמִּקְוֶה, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְכָךְ. לָכֵן אִם הָיְתָה לָאִשָּׁה חֲצִיצָה בְּתוֹךְ פִּיהָ - צְרִיכָה לַחֲזֹר וְלִטְבֹּל.

מַהִי חֲצִיצָה? כָּל מַאֲכָל הַתָּקוּעַ בֵּין שִׁנֶּיהָ, חוֹצֵץ[861]שו"ע סעי' כ"ד.. לָכֵן צְרִיכָה אִשָּׁה לְנַקּוֹת אֶת שִׁנֶּיהָ הֵיטֵב בִּשְׁעַת הַחֲפִיפָה, כַּמְפֹרָט לְעֵיל בְּהִלְכוֹת חֲפִיפָה. וּתְנַקֵּן בְּמִבְרֶשֶׁת וּבְמִשְׁחָה אוֹ בְּחוּט הַמְיֻחָד לְכָךְ, רַק שֶׁתַּקְפִּיד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר חוּט קָרוּעַ בֵּין שִׁנֶּיהָ. וְכֵן תַּעֲשֶׂה אִם אָכְלָה בֵּין הַחֲפִיפָה לַטְּבִילָה (כְּדִלְקַמָּן).

לא. סְתִימָה קְבוּעָה, שֵׁן תּוֹתֶבֶת קְבוּעָה בְּצֶבַע זָהָב אוֹ לָבָן, כֶּתֶר קָבוּעַ - אֵינָם חוֹצְצִים. סְתִימָה, כֶּתֶר וְשֵׁן זְמַנִּיִּים, בְּצֶבַע הַשִּׁנַּיִם – אֵינָם חוֹצְצִים. כְּמוֹ כֵן סְתִימָה זְמַנִּית שֶׁאֵינָהּ בְּצֶבַע הַשֵּׁן וְלֹא נִרְאֵית מִבַּחוּץ, כַּיּוֹם - אֵינָהּ חוֹצֶצֶת. סְתִימָה זְמַנִּית שֶׁאֵינָהּ בְּצֶבַע הַשִּׁנַּיִם וְהִיא בַּחֲזִית הַפֶּה - אִם מִתְבַּיֶּשֶׁת בְּכָךְ חוֹצֶצֶת, וְרָאוּי בְּמִקְרֶה אַחֲרוֹן זֶה שֶׁתִּשְׁאַל שְׁאֵלַת חָכָם.

שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת שֶׁאֵינָן קְבוּעוֹת, יֵשׁ לְהוֹצִיאָן לִפְנֵי הַטְּבִילָה. וּבְדִיעֲבַד, אִם לֹא הוֹצִיאָתָן וּכְבָר חָזְרָה לְבֵיתָהּ - אֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲזֹר וְלִטְבֹּל.

גֶּשֶׁר קָבוּעַ אֵינוֹ חוֹצֵץ, וּבִלְבַד שֶׁתְּנַקֶּה אֶת חוּט הַכֶּסֶף אוֹ הַנִּירוֹסְטָה יָפֶה יָפֶה[862]עי' רב פעלים ח"ד סי' י"ג. ועי' הר צבי בסוף הטור ובשו"ת סי' קס"ט בשם מהרש"ם, ועי' חכמת אדם כלל קי"ט סעי' י"ח ובבינת אדם שם י"ב, בא"ח ש"ש שמיני ח' ועי' ד"ת ס"ק ע"ה..

לב. אֵין לָאִשָּׁה לֶאֱכֹל כְּלָל בֵּין הַחֲפִיפָה לַטְּבִילָה, אִם חוֹפֶפֶת בְּיוֹם הַטְּבִילָה[863]רמ"א סי' קצ"ח סעי' כ"ד..

לג. נָהֲגוּ נָשִׁים שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּיוֹם הַטְּבִילָה, אַף לִפְנֵי הַחֲפִיפָה, בָּשָׂר, סֻכָּרִיּוֹת טוֹפִי וְכַדּוֹמֶה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם נִכְנָסִים בֵּין הַשִּׁנַּיִם יוֹתֵר מִמַּאֲכָל אַחֵר. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁלִּפְנֵי הַטְּבִילָה בּוֹדֶקֶת הָאִשָּׁה אֶת שִׁנֶּיהָ, יֵשׁ לַחְשֹׁשׁ שֶׁמָּא יִשָּׁאֵר לִכְלוּךְ בֵּין הַשִּׁנַּיִם בְּלִי שֶׁתָּשִׂים לֵב לְכָךְ[864]שו"ע סי' קצ"ח סעי' כ"ד.. וּמִנְהָג זֶה הוּא דַּוְקָא בְּיוֹם חֹל, אֲבָל אִשָּׁה שֶׁצְּרִיכָה לִטְבֹּל בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת אוֹ בְּמוֹצָאֵי-יוֹם-טוֹב, וְחָפְפָה בְּעֶרֶב-שַׁבָּת אוֹ בְּעֶרֶב-יוֹם-טוֹב - יְכוֹלָה לֶאֱכֹל בָּשָׂר מִפְּנֵי כְּבוֹד הַיּוֹם, רַק שֶׁתַּקְפִּיד לְנַקּוֹת שִׁנֶּיהָ יָפֶה יָפֶה (בִּזְהִירוּת שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דָּם) אַחַר הָאֲכִילָה וְלִפְנֵי הַטְּבִילָה[865]ט"ז סי' קצ"ח ס"ק כ"ה..

לד. אִשָּׁה שֶׁחָפְפָה בְּעֶרֶב-שַׁבָּת וּצְרִיכָה לִטְבֹּל בְּלֵיל-שַׁבָּת – תִּשְׁתַּדֵּל לִטְבֹּל לִפְנֵי שֶׁבַּעֲלָהּ יַחֲזֹר מֵהַתְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁתִּטְבֹּל לִפְנֵי הַסְּעוּדָה. וְאִם אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתָהּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לִטְבֹּל לִפְנֵי הַסְּעוּדָה – יְכוֹלָה לִטְבֹּל אַחֲרֶיהָ, רַק שֶׁתַּקְפִּיד שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בִּסְעוּדַת-לֵיל-שַׁבָּת בָּשָׂר וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁנִּכְנָסִים בֵּין הַשִּׁנַּיִם, וְאַחֲרֵי הָאֹכֶל תְּנַקֶּה הֵיטֵב אֶת שִׁנֶּיהָ בַּחוֹרִים וּבַסְּדָקִים בְּקֵיסָם אוֹ בְּמִבְרֶשֶׁת וּבְמִשְׁחָה נוֹזְלִית (בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תוֹצִיא דָּם), וְכֵן בֵּין הַחֲנִיכַיִם וּמֵעַל הַשִּׁנַּיִם. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁמְּנַקָּה אֶת שִׁנֶּיהָ אַחַר הַסְּעוּדָה, כָּאָמוּר - אֵין לָהּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס בֵּין הַשִּׁנַּיִם וְקָשֶׁה לְנַקּוֹתוֹ, וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁתִּשָּׁאַרְנָה חֲתִיכוֹת בֵּין שִׁנֶּיהָ אַף אַחֲרֵי הַנִּקּוּי.

לה. בִּסְעוּדַת-לֵיל-שַׁבָּת זוֹ, שֶׁצְּרִיכָה לִטְבֹּל אַחֲרֶיהָ, אַף שֶׁאָסוּר לָהּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, מֻתָּר לָהּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר טָחוּן, קְצִיצוֹת בָּשָׂר, תַּבְשִׁיל שֶׁמְּבֻשָּׁל עִם בָּשָׂר, דָּגִים וְכַדּוֹמֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵינָם נִכְנָסִים בֵּין הַשִּׁנַּיִם[866]עי' גמ' חולין ק"ד ע"ב, ורש"י שם ד"ה "בלא קינוח וכו'", דרכי תשובה סי' קצ"ח ס"ק פ"ב, שיורי טהרה ס"ק מ"ט, ועי' בא"ח ש"ש שמיני ו'..

לו. אִשָּׁה שֶׁאָכְלָה בָּשָׂר, בֵּין בְּיוֹם-חֹל וּבֵין בְּשַׁבָּת וְיוֹם-טוֹב, אֵין לָהּ לִדְחוֹת אֶת הַטְּבִילָה מִשּׁוּם כָּךְ, אֶלָּא תַּקְפִּיד לְנַקּוֹת אֶת שִׁנֶּיהָ הֵיטֵב לִפְנֵי הַטְּבִילָה, בַּחוֹרִים וּבַסְּדָקִים, וְאַחַר שֶׁתִּהְיֶה בְּטוּחָה בְּנִקְיוֹן שִׁנֶּיהָ, תִּטְבֹּל[867]ט"ז סי' קצ"ח ס"ק כ"ה..

לז. פְּצָעִים לְבָנִים שֶׁנִּמְצָאִים לְעִתִּים בְּתוֹךְ הַפֶּה, אֵינָם צְרִיכִים קִלּוּף וְכַדּוֹמֶה וְאֵין בָּהֶם חֲצִיצָה[868]עי' לקמן דיני פצעים..

פָּנִים

לח. נָהֲגוּ בְּנוֹת-יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לִמְרֹחַ מְשָׁחוֹת, אֲבָקוֹת וּשְׁמָנִים בְּיוֹם הַטְּבִילָה[869]ש"ך ס"ק י"ד.. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, אִם מָרְחָה הָאִשָּׁה - אֵין לָהּ לְאַחֵר אֶת הַטְּבִילָה מִשּׁוּם כָּךְ, רַק שֶׁתִּרְחַץ פָּנֶיהָ הֵיטֵב מִן הַמִּשְׁחָה. וְאִם תִּשָּׁאֵר עַל פָּנֶיהָ מַמָּשׁוּת שֶׁל קְרֶם אוֹ מִשְׁחָה, הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ[870]עי' שו"ע סעי' ח'.. אֲבָל דָּבָר הַנִּסְפָּג בָּעוֹר, אֵין בּוֹ חֲצִיצָה.

לט. אִשָּׁה שֶׁנּוֹהֶגֶת לִמְרֹט שַׂעֲרָה כֵּהָה מִפָּנֶיהָ מִטַּעֲמֵי יֹפִי וְכַדּוֹמֶה, וּמַקְפִּידָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עַל פָּנֶיהָ שַׂעֲרָה - תִּמְרֹט אֶת הַשַּׂעֲרָה לִפְנֵי הַטְּבִילָה. וְאִם לֹא מָרְטָה אֶת הַשַּׂעֲרָה וְטָבְלָה וְחָזְרָה לְבֵיתָהּ - אֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲזֹר וְלִטְבֹּל[871]עי' פ"ת ס"ק י"ב.. וְאִם לֹא יָכְלָה לִמְרֹט לִפְנֵי הַטְּבִילָה, כְּגוֹן בְּלֵיל-שַׁבָּת, אוֹ מִסִּבָּה אַחֶרֶת - יְכוֹלָה לִטְבֹּל לְכַתְּחִלָּה45. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִטְבֹּל[872]עי' פ"ת שם, סברת רב אחד המובאת בחת"ס מדין "כל העומד לגזוז כגזוז"., אַךְ פּוֹסְקִים כַּדֵּעָה הָרִאשׁוֹנָה[873]אחרונים..

תוכן העניינים

ספר דרכי טהרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה