פֶּרֶק ז - דִּינֵי וְסָתוֹת · עֲקִירַת וֶסֶת הַחֹדֶשׁ
מ. וֶסֶת הַחֹדֶשׁ נֶעֱקָר בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַגִּיעַ וְלֹא בָּא, כְּפִי שֶׁמְּפֹרָט לְעֵיל (בְּדִיקָה וְכוּ'). דְּהַיְנוּ, אִשָּׁה שֶׁהָיָה קָבוּעַ לָהּ וֶסֶת לְה' בַּחֹדֶשׁ, וְהָיְתָה צְרִיכָה לִרְאוֹת בְּה' טֵבֵת וְלֹא רָאֲתָה - צְרִיכָה לַחְשֹׁשׁ עֲדַיִן לְה' שְׁבָט וּלְה' אֲדָר, כְּדִין כָּל וֶסֶת קָבוּעַ. וְאִם לֹא תִרְאֶה גַּם בָּהֶם - נֶעֱקַר וֶסְתָּהּ הַקָּבוּעַ, אַף אִם תִּרְאֶה בְּתַאֲרִיכִים אֲחֵרִים[417]שו"ע שם סעי' ט"ז..
מא. אִשָּׁה זוֹ שֶׁנֶּעֱקַר וֶסְתָּהּ הַקָּבוּעַ - חוֹשֶׁשֶׁת מִכָּאן וּלְהַבָּא לְכָל רְאִיּוֹתֶיהָ הַבָּאוֹת (אִם תִּרְאֶה) כְּבַעֲלַת וֶסֶת שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, עַד שֶׁתִּקְבַּע וֶסֶת אַחֵר אוֹ שֶׁתַּחְזֹר לְוֶסְתָּהּ הָרִאשׁוֹן.
אִם אִשָּׁה זוֹ - שֶׁלֹּא קָבְעָה בֵּינְתַיִם וֶסֶת קָבוּעַ אַחֵר - תִּרְאֶה פַּעַם אַחַת בְּתַאֲרִיךְ וֶסְתָּהּ הָרִאשׁוֹן, לְמָשָׁל בְּה' אֱלוּל - דִּינָהּ מִכָּאן וּלְהַבָּא כְּבַעֲלַת וֶסֶת קָבוּעַ לְכָל דִּינֶיהָ[418]שו"ע שם סעי' ט"ז. וְתַחְשֹׁשׁ לְה' תִּשְׁרֵי, וְלֹא יֵעָקֵר וֶסְתָּהּ אֶלָּא לְאַחַר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.