פֶּרֶק ז - דִּינֵי וְסָתוֹת · וֶסְתוֹת גּוּף
ה. סוּג נוֹסָף שֶׁל וְסָתוֹת הוּא וֶסְתוֹת הַגּוּף, שֶׁלִּפְעָמִים בָּאִים בְּיַחַד עִם הַוְּסָתוֹת דִּלְעֵיל וְלִפְעָמִים בְּנִפְרָד[380]שו"ע שם סעי' י"ט.. גַּם בִּוְסָתוֹת אֵלּוּ יֵשׁ שְׁנֵי סוּגִים:
א) וֶסֶת הַגּוּף-סִבָּה - אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה אֶלָּא-אִם-כֵּן תַּעֲשֶׂה פְּעֻלָּה כָּל שֶׁהִיא, כְּגוֹן הִתְעַמְּלוּת אוֹ קְפִיצָה וְכַדּוֹמֶה[381]שו"ע שם סעי' י"ז., אוֹ וֶסֶת הַבָּא עַל-יְדֵי מַאֲכָל מְסֻיָּם, חָרִיף אוֹ חָמוּץ וְכַדּוֹמֶה[382]שו"ע שם סעי' כ"ג., וְדָבָר זֶה הוּא סִבָּה לְבוֹא הַוֶּסֶת.
ב) וֶסֶת הַגּוּף-סִימָן - אִשָּׁה שֶׁלִּפְנֵי רְאִיָּה שֶׁלָּהּ מַרְגִּישָׁה הַרְגָּשָׁה מְיֻחֶדֶת - צְמַרְמֹרֶת, כְּאֵבִים בַּאֲגָן, פִּהוּקִים וְכַדּוֹמֶה - וְהַרְגָּשָׁה זוֹ הִיא סִימָן לְבֹא הַוֶּסֶת. וֶסֶת זֶה מָצוּי בְּרֹב הַנָּשִׁים[383]עי' רמב"ם הלכות איסורי ביאה פ"ח ה"ב..
ו. בִּגְלַל רִבּוּי סוּגֵי הַוְּסָתוֹת, רָאוּי לְכָל אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ שֶׁתִּרְשֹׁם אֶת כָּל רְאִיּוֹתֶיהָ עַל-פִּי הַסֵּדֶר הַבָּא בְּלוּחַ מְיֻחָד, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִמְצֹא בָּהֶן סְדִירוּת כָּל שֶׁהִיא, וְתִקְבַּע לָהּ וֶסֶת. וְאַף לְבַעֲלַת וֶסֶת קָבוּעַ רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְבַּלְבֵּל בִּסְפִירוֹתֶיהָ.
כְּמוֹ כֵן רָאוּי לְכָל בַּחוּרָה לַעֲרֹךְ לְעַצְמָהּ רְשִׁימוֹת אֵלּוּ לִפְנֵי אֵרוּסֶיהָ וְנִשּׂוּאֶיהָ, כִּי בִּזְמַנֵּי מֶתַח וְהִתְרַגְּשׁוּת מִשְׁתַּנִּים סִדְרֵי הַוֶּסֶת, וְיִקְשֶׁה עָלֶיהָ לִקְבֹּעַ אֶת וֶסְתָּהּ, אֲבָל אִם יִהְיֶה לָהּ רִשּׁוּם מְדֻיָּק יֵקַל עָלֶיהָ לִקְבֹּעַ תַּאֲרִיךְ לַחֲתוּנָה וְלִפְרִישָׁה מִבַּעֲלָהּ[384]עפ"י חכמת אדם כלל קי"ב סעי' מ'..
בְּלוּחַ זֶה יוֹפִיעוּ: