פֶּרֶק ז - דִּינֵי וְסָתוֹת · הַקְדָּמָה
א. בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם הֻזְכְּרוּ הַהֶבְדֵּלִים שֶׁבֵּין בַּעֲלַת וֶסֶת קָבוּעַ לְבַעֲלַת וֶסֶת שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, וְהַחֲשִׁיבוּת הָרַבָּה שֶׁיֵּשׁ לִקְבִיעַת וֶסֶת. קְבִיעַת וֶסֶת זוֹ יְכוֹלָה לְהוֹעִיל לָאִשָּׁה בְּהַרְבֵּה מֵהַהֲלָכוֹת הַקַּיָּמוֹת בְּהִלְכוֹת נִדָּה: בְּרוֹאָה דָם מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ, בִּכְתָמִים, בִּפְרִישָׁה מִבַּעֲלָהּ, וְעוֹד וָעוֹד. לָכֵן רָאוּי לְהִוָּעֵץ בְּרַב לְצֹרֶךְ קְבִיעַת וֶסֶת.
ב. יֶשְׁנוֹ מַצַּב בֵּינַיִם בּוֹ אֵין לָאִשָּׁה וֶסֶת קָבוּעַ, שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת בְּוַדָּאוּת אֶת יוֹם רְאִיָּתָהּ, אַךְ יוֹדַעַת הִיא מָתַי לֹא תִרְאֶה. אִשָּׁה זוֹ נִקְרֵאת בַּעֲלַת וֶסֶת חֲצִי קָבוּעַ, שֶׁחֵלֶק מִדִּינֶיהָ כְּבַעֲלַת וֶסֶת קָבוּעַ.
ג. יֶשְׁנָם מִקְרִים רַבִּים בָּהֶם יֵשׁ לָאִשָּׁה וֶסֶת קָבוּעַ אַךְ אֵין הִיא יוֹדַעַת זֹאת, מִכֵּיוָן שֶׁאֵין הִיא מַכִּירָה אֶת כָּל צוּרוֹת קְבִיעַת הַוֶּסֶת.