פֶּרֶק ד - דָּמִים טְהוֹרִים · דָּם יָבֵשׁ
ב. דַּם נִדָּה יָבֵשׁ מְטַמֵּא, אֲבָל יֶשְׁנָה אֶפְשָׁרוּת שֶׁגּוּשׁ דָּם יָבֵשׁ הַיּוֹצֵא מֵהָאִשָּׁה אֵינוֹ דַּם נִדָּה, אֶלָּא קְלִפָּה שֶׁל פֶּצַע, שׁוּמָא אוֹ קְלִפּוֹת עוֹר, וַאֲפִלּוּ שְׂעָרוֹת אֲדֻמּוֹת, לָכֵן בְּכָל פַּעַם שֶׁיּוֹצֵא גּוּשׁ דָּם יָבֵשׁ מֵהָאִשָּׁה כְּעֵין קְלִפּוֹת, שְׂעָרוֹת אוֹ פֵּרוּרֵי דָם - יֵשׁ לְבָדְקוֹ אִם הוּא דַּם נִדָּה אוֹ דָּם טָהוֹר[164]שו"ע סעי' ד'-ו'..
וְדַוְקָא בְּגוּשׁ שֶׁגָּדְלוֹ אֵינוֹ מַגִּיעַ לְ-3 מ"מ, אַךְ אִם הַגּוּשׁ בְּגֹדֶל 3 מ"מ אוֹ יוֹתֵר - הָאִשָּׁה נֶאֱסֶרֶת[165]כשיעור קנה דק שבדקים, שו"ע סעי' ו', טהרת ישראל סימן קפ"ח ס"ק כ"ה., מִפְּנֵי שֶׁהָרֶחֶם נִפְתָּח, וְאִי-אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הָרֶחֶם לְלֹא יְצִיאַת דָּם.