אור ברסלב
ספר דרך חכמה תלמיד - מאומתת היא אצלי וברורה, מטענות תוריות דהיינו מן הכתובים ומקבלת החכמים, ומטענות שכליות כמו כן. :

ספר דרך חכמה· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]

תלמיד - מאומתת היא אצלי וברורה, מטענות תוריות דהיינו מן הכתובים ומקבלת החכמים, ומטענות שכליות כמו כן. :

תלמיד - אמצא חן בעיניך ר' והודעתני אורחות חיים. :

רבי - אם זה ברור אצלך הנה לא תסתפק גם כן בתולדה הנולדת מזה, והיא שאם כל עיקר מציאותו של האדם בעוה"ז הוא לתכלית הזה, הנה ראוי לו שינהג כל עניניו כלם להשיג את התכלית הזה, ולא להפריע או להטות עצמו ממנו, שהרי כל ענין מהם שינסה מן התכלית נמצאת נפרעת בענין ההיא עצתו ית'. ודי שיהיה דבר נגד כונתו לשיהא ראוי להתרחק ממנו. והתבונן עוד ותראה, כיון שרק השלימות האמיתי הוא הטוב באמת, המעשה הנוטה ממנו הנה הוא נוטה מן הטוב, ואם כן ודאי הוא רע או לפחות דבר מותר ובטל הבל וריק שראוי ודאי לכל משכיל לסור ממנו. :

תלמיד - גם זה פשוט אצלי, כי בודאי אינו ממשפט החכמים לבקש הערב כי אם לבקש הטוב האמיתי, וכל פועל אשר איננו אמצעי לו אינו אלא מותר ובטל ואינו מעצת השכל לפעול אותו. :

רבי - אחרי היות כל זה מאומת אצלך, הנה תבין ודאי שכל התעוררות פעולה אשר יולד ברצונו של האדם ראוי לו שישקול אותה בפלס התכלית הזה שזכרנו, כי אם תסכים לתכלית יעשנה, ואם אין יעזבנה. ואולם פעולות האדם ב' מינים, הא' עיון והב' מעשה, ושניהם צריכים תמיד להיות נדונים על פי התורה הזאת שאמרנו שהוא להיותם מסכימים עם התכלית ועוזרים לו, ולא נוטים ממנו כל שכן נגדיים אליו. והנה הדבר הזה במעשה ידוע הוא ואין זה המקום והעת להאריך בו, אך אדבר בו בקצרה מה שצריך ללמוד ממנו בעיוני שהוא הנדון שלנו. והנה תראה שיש בפעולות האדם מוכרחות ובחיריות, כי יש מה שטבעו מכריח לו או קיבוצו המדיני, ויש שתלויות בבחירתו לגמרי. ואמנם המוכרחות אין בהם עצה, כי ההכרח לא ישובח ולא יגונה. אמנם כבר אפשר שתמצא בפעולה אחת הרכבה מההכרח ובחירה, כי עיקר הפעולה יהיה מוכרחי ואופן העשותה בחיריי בכולו או במקצתו, ואולם כל מה שמצד ההכרח לא תפול בו עצה כמו שכתבנו, כי אם במה שמצד הבחירה. והנה המשפט הכולל אשר לכל פעולות שמצד הבחירה הוא, שכל פעולה בחיריית ראוי שתהיה, או קיום מצוה או הכנה לקיום מצוה, או הסרת מניעה לו. ונוסף על זה תנאי, שלא יהיה בה ביטול והפרה לשום חק מחקי התורה והעבודה בשום צד, לא במהות הפעולה ולא בשום מקרה מהמקרים המתחברים לה. ואם לא תהיה הפעולה מאחד מהמינים האלה, או אפילו תהיה מאחד מהם אך יהיה בה או במקרה ממקריה הפרת חק התורה, ראוי לחדול ממנה. דרך משל כבר יוכל להיות הטיול הכנה לעבודה, אם יצטרך לאדם כדי להרחיב את דעתו שיהיה מוכן להשכיל, אך אם הטיול במהותו לא יהיה מן המותרים, או בכמותו יהיה יותר מדאי, או יהיה בחברת בלתי מהוגנים וכיוצא בזה, הרי הוא מכלל הפעולות אשר לא תעשנה. והנה כמשפט הפעולות כך משפט העיונים בלי הפרש כלל, כי כיון שתכלית כל עניני מציאות האדם בעולם הוא תכלית אחד, צריך גם כן שכל עניניו ילכו מהלך השגתו ותהיה מגמתם הצלחתו. :

תלמיד - הנה הארת עיני בטוהר לקחך רבי, ואת אשר לא השיגה דעתי הורתני. עתה חנני נא בפרטים כאשר בכלל חננתני, ולמדני לשפוט את העיונים כלם משפט צדק, על פי התורה הזאת. :

רבי - תחלה צריך אני לעוררך עוד על עיקר אמיתי, והוא שכמו שבמעשיי הכוונה עיקר גדול, והיא הגודרת את הפעולה עצמה, אשר על כן מלבד כשרון המעשה יצטרך כשרון הכונה, כך בעיוני כדי שיהיה העיון מהאמצעיים המביאים להשגת התכלית האמיתי שזכרנו, שני תנאים יצטרכו לו, המין והכונה, דהיינו שיהיה מין עיון המביא אל התכלית הזה, ותהיה הכונה בו לבא אל התכלית הזה. כי אם הכונה לא תהיה בו אלא לשביעת החמדה שזכרת בראשונה, אפילו אם יהיה העיון בעצמו הנכבד שבעיונים הנה יועם חשיבותו, ותשפל מעלתו, כי כבר ישוב להיות בקשת הערב, לא בקשת הטוב. כי אע"פ שמצד עצמו הוא טוב, הנה הבקשה עליו אינה מצד טובו אלא מצד עריבותו. אמנם אחרי היות הכונה מיושרת להשיג את התכלית האמיתי, אז יחקר העיון עצמו לבחון את ענינו, כי אם יסכים אל התכלית יהיה לאחוז בו, ואם לאו לחדול ממנו. :

תוכן העניינים

ספר דרך חכמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה