אור ברסלב
ספר דרך חכמה תלמיד - אין לי ספק בכל דבריך, כי על כלם יעיד המציאות ולא יוכל להסתפק בהם אלא מי שאין הבחנתו שלימה. :

ספר דרך חכמה· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]

תלמיד - אין לי ספק בכל דבריך, כי על כלם יעיד המציאות ולא יוכל להסתפק בהם אלא מי שאין הבחנתו שלימה. :

תלמיד - דבריך לי למשיב נפש, ובנועם לקחך אתה נותן מעדנים לנפשי. :

רבי - אחר שביארתי לך מיני העיונים, הנני צריך לבאר לך איזה מהם ראוי לבחור, ובאיזה שיעור ראוי לבחור בם. והנה זה פשוט שלפי רוב טוב התולדה היוצאה ממעשה מה או מיעוטו, כך ראוי להרבות במעשה ההוא או למעט בו. ואם כן העיון אשר תולדתו היא השגת השלימות האמיתי, ודאי שראוי להרבות כי כל מה שאפשר, כי כפי השיעור אשר נרבה בו כך יהיה שיעור השלימות שנשיג, ומי שיפחת ההשתדלות בו, כשיעור מה שיפחת כך יגרע ממנו שלימות. אך ההכניי שאין טוב תולדתו אלא מצד מה שהוא הכנה לעיקרי, הנה כשיעור מה שיצטרך ממנו לתועלת העיקרי, כך ראוי שיהיה שיעור ההשתדלות בו לא פחות ולא יותר, כי אם יפחות מן הצורך ימצא בעצמו חסרון הכנה לעיקרי, ואם ירבה על הצורך הנה הריבוי ההוא מותר לגמרי. והמין הב' כמו כן שאינו אמצעי אלא במקרה להיותו דבר מצטרך והכניי לקיום המצות, הנה כפי שיעור מה שנצטרך לו לקיום זה, הוא שראוי להשתדל בו לא פחות שלא תחסר הכנה, ולא יותר שלא יהיה פועל בטל. והמין הג' שאינו אלא שב לעבודה, הנה במדה הזאת ימדד גם הוא, שרק בהיותו לעבודה, וכשיעור המצטרך לענין ההוא שבו שב לעבודה הוא שיהא ראוי להשתדל בו, וכל יותר על זה אינו אלא מותר ובטל. כל שכן המין הד' שכלו מותר ובלתי ראוי כלל, לפי העיקרים שהקדמתי לך, והמשתדל בו אינו אלא מטה ומפריע עצמו מן השלימות, והולך אחרי ההבל לגמרי, ומאומה לא ישא בעמלו שיולך בידו לעולם שכלו ארוך. :

תלמיד - מה שנראה לי ללקוט מכלל דבריך הוא, שעיקר עיונו של האדם ראוי שיהיה באלקיות, ויעיין בכתבי הקדש ובביאוריהם ומאמרי חז"ל, למה שצריך לבנות עליו בניני העיון באלקיות. ובהיגיון שיעור מה שצריך לדעת דרכי החקירה והלימוד ולא יותר. ובביאור המצות והדינים, מה שצריך למעשה. ובחכמות ההנדסה והתשבורת וזולתם, שידיעתם הכרחית לענינים מן המצות, שיעור מה שיצטרך לדבר הזה ולא יותר. ובשאר החכמות שאין להם ענין לא באלקיות ולא במצות, מה שצריך להם לאיזה טעם של עבודה לבד, ובשיעור המצטרך לפי הטעם ההוא ולא יותר. ומי שאינו צריך להם, אין לו להשתדל בהם כלל, אלא יהיה כובש תשוקתו כמו שכובשה בענין כל שאר המותרות, במאכלים וטיולים וכדומה. :

רבי - כפתור ופרח, אין להימין ואין להשמאיל מכל אשר דברת, אך עודני צריך להזהיר לך קצת הזהרות בקצת מן העיקרים האלה. כי הנה חלק ביאור המצות כבר הראיתיך שהוא אמצעי למקרה מצד המעשה, אך הוא בעצמו מצוה כמ"ש, ואם כן ודאי שיהיה יותר ראוי להשתדל בו מהשתדל בחכמות ההם בלא צורך, כי זה מצוה וזה לא. אמנם על כל פנים לא יגיע ערכו לערך העיון באלקיות, כי זה יש בו שתים לטובה, דהיינו הלימוד שהוא גם כן מצוה, ומהות העיון שהוא אמצעי היותר חזק להשגת השלימות. והעיון בביאור המצוה אין בו אלא אחד שהוא היותו מצוה כמ"ש, אך בבחינת מהות העיון אינו אלא הכנה למעשה, ואם כן יותן לו חלק בהשתדלות יותר משאר הדברים, אך לא יגיע אל השיעור ההשתדלות באלקיות אלא כערך השפל עם העיקרי. עוד צריך שתבדיל בין מי שרבים צריכין לו להורות הוראה, ובין מי שאינם צריכין לו, כי את שרבים צריכין לו, יצטרך להרבות קצת יותר בחלק הזה של ביאור המצות יותר מן האחרים. עוד צריך אני להזהירך בחלק העיון אשר איננו אמצעי כלל, אך שב לעבודה, כי כאן צריך השקפה גדולה לינצל מפיתויי היצר וערמת כזביו, שפעמים רבות עושה לאדם שיטעה הוא אל עצמו ולוקח מן העיונים מה שטעותו נוטלו, ואומר לנפשו זה צריך לי, או זה שב לעבודה, וכונתי לשמים, מזה יצא לי תועלת במדות או בדעות. ואולם אמתת הדבר אינו אלא שתאותו היא הנוטה אותו ואחריה הוא נמשך, ואם יבקש הדבר יראה שאותו התועלת שהוא חושב או אומר או רוצה לומר שילקוט מן העיון ההוא, כבר יצא לו מן העיונים התוריים גם כן אם יעמל בם, ואולי יותר שלם. כללו של דבר, הטוב והרע שניהם נתונים הם לבני האדם. הרוצה שיחיה יבחר בחיים, ואל יטעה את עצמו, ומקרא מלא צווח ואומר, החיים והמות נתתי לפניך ובחרת בחיים למען תחיה. :

תוכן העניינים

ספר דרך חכמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה