אור ברסלב

ספר דרך אמונה· רבנו מאיר אבן גבאי

(א):

הקדמה

תשובה לראשונה. דע כי האדם הנבנה בדמיון בנין כל העולמות והנפש שבו המקיימת אותו הזמן הגזור עליו, כלולה ומשוכללת מן ההויות העליונות. ובעוד הנפש בו הנה הוא דוגמת העולם הגדול, וזה נקרא האדם עולם קטן. וממנו תלקח הראיה על העולם הגדול אשר נבנה בדמותו בצלמו. וכמו שאי איפשר לעולם הקטן הזה שיחיה ויתקיים מבלתי מנהיג שהוא הנפש כך אי איפשר לעולם הגדול שיתקיים מבלתי מנהיג, והמנהיג ההוא הוא נשמת העולם וצורתו המקיימו. ואלו ח"ו ישוער העדר זה המנהיג יעדר העולם בכללו. והנפ ש תצטרך לבא כלולה מהעליונים לקיים ולהנהיג הגוף, ולולא זה לא תוכל לקיימו ולהנהיגו. וממנה תלקח הראיה הנכונה האמיתית על שיש מנהיג לעולם בכללו:

ולהעיר על מה שכתבתי תמצא לרז"ל פעמים יביאו ראיה על הנפש מהקב"ה ופעמים יביאו ראיה עליו מהנפש. ואמנם הראיה ממנו על הנפש אמרם בפ"ק דברכות (י' א) הני חמשה ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד לא אמרן אלא כנגד הקב"ה וכנגד נשמה. מה הקב"ה מלא כל העולם אף הנשמה מלאה כל הגוף. מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה אף נשמה רואה ואינה נראית. מה הקב"ה זן את כל העולם אף נשמה זנה את כל הגוף. מה הקדוש ברוך הוא טהור אף נשמה טהורה. מה הקדוש ברוך יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים, יבא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמשה דברים הללו ע"כ:

והכוונה להם ע"ה בכלל לקיים לנו מציאות הנפש אשר היא אצילות נאצל מהאצילות סוד האלהות וכמו שכתבתי בחיבורי הגדול (עבודת הקודש ח"א פי"ז) בחלק הייחוד. ולהורות על מקומה באה חתומה בחותמו ורשומה וכלולה במדותיו, והם חמשה דברים הללו אשר בהם תוכל להנהיג ולקיים הגוף, ותכלית זווגם והתאחדם שהוא בריאתם לא היה כי אם לשבח ליוצרם אשר בו חמשה דברים הללו, ולזה השפיעם בהם וכללם מהם:

ואחר שלוקחה הראיה על הנפש מהקב"ה וקויים לנו מציאותה ושנשתלחה אל הגוף להנהיגו ולקיימו ובה הוא נקרא עולם קטן, הנה יש לנו עוד ראיה ממנה על הקב"ה היותו נמצא ומנהיג העולם, והוא אמרם במדרש תהלים (קג) ברכי נפשי את יי'. למה מקלס דוד להקב"ה בנפש, אמר מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקדוש ברוך הוא ממלא את העולם. ומה הנפש סובלת את הגוף כך הקב"ה סובל את העולם. ומה הנפש יחידה בגוף כך הקב"ה יחיד בעולמו. ומה הנפש אינה אוכלת ואינה שותה כך הקדוש ברוך הוא אינו אוכל ואינו שותה. ומה הנפש טהורה כך הקב"ה טהור שהוא למעלה מעולמו. ומה הנפש רואה ואינה נראת כך הקב"ה רואה ואינו נראה. אמר דוד תבא הנפש שיש בה כל המדות הללו ותהלל להקב"ה שיש בו כל המדות הללו. ע"כ:

הנה יש לנו ראיה נצחת מהעולם הקטן שאי אפשר לו להתקיים בלא מנהיג אל העולם הגדול שאי אפשר לו להתקיים בלא מנהיג. ורז"ל הורונו בזה המדות אשר יצטרכו למנהיג השלם להיות ממולא בהם ואין שום נמצא בעולם שיוכל להתפאר בהם אם כן אינו ראוי להיות מנהיג באמת. ואמנם הקדוש ברוך הוא לו נאה להנהיג ולא לזולתו כי לו ובו כל מיני השלמיות וא"כ הוא המנהיג האמיתי השלם. ואמנם המדות הצריכות למנהיג שאינן כי אם במנהיג השלם יתברך ולא בזולתו הם ששה:

הא' אמרם מה הנפש ממלאה כו' כך הקדוש ברוך הוא ממלא כו'. והכוונה כי כל מנהיג שאין הנהגתו כוללת ומתפשטת לכל מונהגיו אין ראוי להקרא מנהיג. ואמנם אין נמצא בעולם שממלא העולם כלומר שהנהגתו מתפשטת וממלאה כל העולם כי אם הוא יתברך וכענין את השמים ואת הארץ אני מלא (ירמיה כג, כד) וכתיב (ישעיה ו, ג) מלא כל הארץ כבודו, אם כן הוא המנהיג האמיתי ולו תאות ההנהגה לכל העולמות ולא לזולתו:

הב' כל מנהיג שאין לו יכולת וחכמה בלתי בעל תכלית להנהיג מונהגיו כפי חלופיהם ו(ב)פי נסתריהם אינו מנהיג אמיתי, כי אין בו חכמה ויכולת לסבול ולשאת מונהגיו לרוב חלופי הנהגותיהם ומצבי ענייניהם ומקומותיהם ושנויי טבעיהם ולזה יקוץ במונהגיו והם בו. אמנם היכול והחכם האמיתי הבלתי בעל תכלית יש בו די לסבול ולשאת מונהגיו ולהנהיגם הנהגה הישרה הקיימת עם כל חלופי הנהגותיהם ותמורת מצבם וענייניהם ושנויי טבעיהם ורבוי אינושותיהם ונסתריהם. והאדון אשר אלה לו לו נאוה ההנהגה ולו ראוי להתפאר שאין מנהיג אמיתי אלא הוא לבדו יתברך, והוא אמרם מה הנפש סובלת כו' כך הקדוש ברוך הוא סובל כו', וכן הוא אומר (ירמיה כג, כד) אם יסתר איש וגו' וכתיב (שם יז י) אני יי' חוקר לב וגו', ומי שהוא יכול וחכם בלתי בעלי תכלית על הנסתר כ"ש על הנגלה:

הג' כל מנהיג ישתנה בהשתנות דעותיו והנהגותיו לשנוי מונהגיו. ובהנהגה זו נשתנה ממה שהיה בהנהגה הראשונה, ואין ראוי להקרא מנהיג אחר שאינו מתאחד בהנהגותיו, כי כפי שנוי מונהגיו והנהגותיהם ישתנה מרצון אל רצון ומדעת אל דעת. אמנם המנהיג האמיתי יתברך לא ישתנה כלל עם כל שנוי מונהגיו וחלופי הנהגותיהם ולא יומר מרצון אל רצון ומדעת אל דעת, אבל תמיד יקרא אחד מיוחד יחיד בכחו ואחדותו קודם ההנהגה כמו בשעת ההנהגה ואחריה, והוא אמרם מה הנפש יחידה וכו' כך הקדוש ברוך הוא יחיד כו'. ועוד ירמזו בזה לומר כי מנהיג בשר ודם יצטרך ליועצים ולעוזרים בהנהגותיו ואם כן המנהיגים הם רבים כי אין די באחד להנהיג. אמרו כי המנהיג האמיתי יתברך אינו צריך לזולתו וכענין את מי נועץ ויבינהו (ישעיה מ, יד). וכנגד העזר אמר (שם סג, ה) ואביט ואין עוזר וגו', ואם כן די באחדותו לכל מיני ההנהגה מבלתי עצה ועזר משום נמצא זולתו:

הד' כי כל מנהיג תכליתו וכוונתו בהנהגותיו התועלת והכבוד, כי חסרונם דבק בו והם ישלימוהו כי הוא צריך אליהם ובלתם לא יתקיים, ואין זה מנהיג על דרך האמת. אמנם המנהיג האמיתי יתברך אינו כן כי אין אצלו חסרון כל כי הוא השלמות בעצמו. אבל כל מונהגיו צריכים לו ומצפים לברכתו ועיניהם נשואות לידו המלאה והרחבה. ואם כן לו נאוה תהלת ההנהגה, והוא אמרם ומה הנפש אינה אוכלת וכו' כך הקדוש ברוך הוא אינו אוכל וכו'. ואמנם הזכירו אכילה ושתיה יותר משאר ההנאות להעיר אותנו על ענין נעלה ומועיל ומצטרך מאד לדעתו, והוא כי אם האמת שאין הנפש אוכלת ושותה אמנם על ידי מאכל ושתיית הגוף יתמיד חבורם ויתקיימו שניהם הזמן הגזור לעבוד את בוראם, והרי קיומם וחבור מציאותם תלוי באכילה ושתיה, כך על ידי העבודה והתפלה יתמיד דבוק הקדוש ברוך הוא ואהבתו עם האומה הנבחרת ולא תגעל נפשו אותנו. ודי בזה, בזה המקום כי אינו מהענין אבל ראיתי להבליע רמז זה בכאן להלהיבך ולהעיר את לבבך:

הה' הודיעונו כי המנהיג האמיתי יתברך לא יתפעל ממונהגיו עם הנהגתו להם ולא יתגאל חלילה במעשיהם, כי אין לו עמהם שום ערוב ויתעלה ממחשבותיהם ופעולותיהם כמו שכן יקרה למנהיג בשר ודם, והוא אמרם ומה הנפש טהורה כך הקדוש ברוך הוא טהור. ולפי שאולי בדמיון זה יחשב חלילה שכמו שהנפש יגבילה הגוף וגם תתגאל ותתפעל באמצעות הגוף, וזה טעם ולא תטמאו את נפשותיכם (ויקרא יא, מד) והנפש הנוגעת תטמא (במדבר יט, כב), הנה כי הנפש מקבלת טומאה כשהגוף טמא. לזה הבדילו ביניהם ואמרו שהוא למעלה מעולמו לא יגבילהו שום דבר ולא שום מציאות, כי הוא בתכלית הטהרה והנקיות מכל גשם והוא נבדל וקדוש מכל מחשבה ורעיון ומפעל חומר, ואם כן אין כמוהו ואין דומה לו מנהיג עליון ותחתון. עוד הורו באמרם כי הוא למעלה מעולמו ר"ל עולמו בייחוד הכוונה על העולם הנעלם שהוא עולמו של הקדוש ברוך הוא. וירצו לפרש כי המנהיג הזה יתברך אין לו סוף ותכלה והוא נעלה ונעלם מכל, כי הוא נמצא בתוך העולם ההוא והוא למעלה ממנו וחוצה לו והוא מקיפו ומגבילו מכל צד ואין לו מקיף ומגביל, והוא עלה וסבה לשמו שהוא העולם ההוא. ולפי שבשמו היה כל הווה ונברא הכל כענין כל הנקרא בשמי וגו' (ישעיה מג, ז), הוזהרנו עליו באמרו (דברים כט, יז) פן יש בכם שרש פורה וגו' והתברך בלבבו וגו', כלומר שלא יאמין בשם הזה ובמדותיו הנכללים בו, אבל יאמין באין סוף וממנו ימשיך כח לעצמו שלא מכח השם המיוחד הזה. והנה יצא מן הכלל ההוא וכפר בעיקר, הוא השם הנכבד והנורא, ומדה כנגד מדה נאמר בו (שם כח, יז) ומחה יי' את שמו כי הוא מכחיש פמליא של מעלה הוא עולמו אשר רמזו עליה בדבריהם אלו:

הו' אמרם ומה הנפש רואה ואינה נראת כך הקב"ה רואה ואינו נראה. אמרו זה להוציא מסברת המינים האומרים כי כל דבר שאינו נראה לחוש אין ראוי להאמין בו:

ולהכחיש דעתם זה המזוייף העמידונו על קרן אורה ורצו לבאר לנו באמרם רואה ואינו נראה הפך דעתם כי כל נראה ונתפס בהרהור הלב אין ראוי להאמין בו כי הוא מוגבל. ואם כן מי שאינו מוגבל קרוי אין סוף אשר הוא בהשואה גמורה באחדות שלימה שאין בו שנוי, ואם הוא מבלי גבול הנה אין חוץ ממנו והוא מתעלה ומתעלם מכל, ולזה הוא עיקר כל נסתר ונגלה והוא שרש האמונה ושרש המרי. ועל המאמין נאמר (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה כי זה עיקר האמונה והאמונה תחיה בעליה (קהלת ז, יב):

תוכן העניינים

ספר דרך אמונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה