ספר גרושין· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
צג
"יראה אל עבדיך פעלך" . ירצה, כי עבדיך הם חסד וגבורה ות"ת. ומצדם המלכות
יונקת. והוא סוד נקוד יהו"ה, שהם שב"א קמ"ץ חול"ם מצד שלשתם כדפי'
בתיקונים, ופעמים היא יונקת מן הימין כולו. והיא
סוד "חוט של חסד". והנה רצה שיהיה נטיית המל' אל החסד עם היותה יונקת מג'
אבות. וזהו שאמר "יראה", דהיינו סוד ראיה מן הימין. "אל עבדיך", הם ג'
אבות כדפי'. "פעלך" היא המל' הנפעלת למטה, והיא מענפה. וקרוב לזה פי' בספר
הבהיר בפסוק "ה' פעלך בקרב שנים חייהו", שהוא מדת דוד שאין לה חיים.
"והדרך" שהיא המלכות, יהיה מקומה על נצח והוד, וזהו שאמר "על בניהם", של
העבדים הנ"ל. או ירצה, "והדרך" שהוא הת"ת הנקרא "הדר" כדפי' הרשב"י ע"ה
בפ' "קול ה' בהדר". והראיה, "והדרת פני זקן". וירצה, ההדר שהוא הת"ת,
משכנו על נצח והוד דהיינו "על בניהם", כדפי' בניהם על עבדיך הנ"ל. וירצה,
על מציאות הת"ת העליון שהוא הנקרא "זקן" כדפי'. ואחר כך המשיך מן ה"נועם"
ואמר "ויהי נועם ה' אלהינו", דהיינו מן החכמה והבינה כדפי'. "ועלינו" ירצה
סוד נ"ו כדפי'. "ומעשה ידינו", הענין כי הת"ת מקבל את הזווג מן הגדולה
והגבורה. והמל' ג"כ היא מתקשטת משם. וזהו סוד "עלה בכבש ופנה לסובב" וכו'.
כי דרום מתיחד במזרח. וכן בצפון. והרי מזרח בין צפון לדרום, שהם שתי
זרועות. וכן המערב גם כן בין הצפון והדרום, אלא שהמערב שהיא המלכות מקבלת
מהם מצד בחינתם התחתונה דהיינו נצח והוד. והת"ת מצד בחינתם העליונה שהם
גדולה וגבורה. וזהו סוד ה"א עילאה וה"א תתאה, שכל ה' ג' ווי"ן כזה ה
והיינו גדולה וגבורה ות"ת, וכן למטה סוד נה"י. והם גם כן בזרועות א'
בחינתם למעלה בכתפים וזרועות על הגוף, דהיינו גדולה וגבורה על ת"ת, ולמטה
ת"ת על בחינת הידים שהם מתפשטים על הירכים, והגוף מתרומם עליהם. ולכן
פעמים ת"ת על גדולה וגבורה, ופעמים גדולה וגבורה על תפארת. ובסוד זה אמר
"ומעשה ידינו", דהיינו שפע העשייה והתיקון המתקן התפארת והוא מהידים
כדפי'. "כוננה על נ"ו" שכן הם למעלה מתפארת ומלכות כדפי'. וירצה כי באותה
בחינה עליונה יתיחדו ת"ת ומלכות יחד, לא שיינק הת"ת לבד כמנהגו. וכן
בבחינה התחתונה אמר "ומעשה ידינו" שהוא המשכת השפע אל המערב, אמר "ומעשה
ידינו כוננהו", ירצה יכונן "הו" יחד, לא ה' לבדה כמנהגה. נמצא למטה יחוד
ת"ת ומלכות. ולמעלה גם כן, והיחוד כפול ומכופל: