ספר גרושין· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
עה
עוד פי' "אברכה את ה"' , שהוא יחוד ת"ת ומלכות, "בכל עת". ידוע שיש כ"ח
עתים דא לבנה, והם י"ד מלאים וי"ד חסרים. וכנגד כ"ח מחנות ללבנה והם
נקבות, אל כ"ח עתים שבזכר שמשפיעים כ"ח בכ"ח. וכן שם בן ד' עולה כ"ח
אותיות. והנה יוכרח שמלמעלה הם י"ד שלמים רחמים. וי"ד חסרים דין, והם
שלמים רחמים, י"ה שעולה י"ד אותיות כענין זה. יו"ד וא"ו דל"ת. ה"א אל"ף,
הרי י"ד מלאים בסוד י"ה, שהוא מקום השפע שהם שלשה ראשונות. י"ד חסרים הם
ו"ה שבו גם כן י"ד אותיות דין חסרים, והם וא"ו אל"ף וא"ו, ה"א אל"ף. והם
בסוד ת"ת ומלכות, שחסר מהם השפע. והנה לאלו כ"ח עתים עליונים של הבינה,
כמו שביארנו בסימן מ"ו. ואעפ"י שבבינה הם י"ד דין, וי"ד רחמים עם כל זה
לפעמים כולם רחמים בסוד ברכה שהוא בימין לצד הכהן. וזהו שאמר "אברכה את
ה"', ת"ת ומלכות, בכ"ח עתים שבבינה בהיותם בסוד ברכה שהוא החסד. ומזה ימשך
ש"תמיד תהלתו בפי". פי' עד עתה הם י"ד מלאים וי"ד חסרים, נמצא שאין השפע
העליון לעולם במלכות. ועתה אחר שייחד העתים העליונים, ימשך מיד שתמיד
תהלתו בפי. פי' לעולם תהיה ה"תהלה" שהיא שפע הבינה במלכות ותהיה לעולם
מלאה בסוד כ"ח עתים. עד כאן הגיע העסק ביום ההוא: