ספר גרושין· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
כו
עוד נתעסקנו בפסוק "צדיק כתמר יפרח". מלבד שפי' בו "צדיק" שהוא יסוד, יפרח
ויגדל כמו תמר, שהוא ת"ת ומל'. והצדיק יפרח ג"כ בשניהם שיהיה לו מנוחה
כארז בלבנון. פירש כארז שהוא שתילת הספירות חוץ מן הלבנון כדפירש ר"ש
בפרשת בראשית בפסוק "ארזי לבנון אשר נטע", שפירש כי בלבנון הם כקרני
חגבים. וכאשר נטעם הם ארזים ונטיעתם בבינה. ועתה יאמר "כארז" שהוא מציאות
הספירות חוץ מן הלבנון, כן ישגא בלבנון. כי יהיה מציאותו המתגלה עומד
כמציאותו בלבנון. כן פי' בפעם אחרת. והסכים מורי על ידי עתה היום. עוד פי'
בו היום, "צדיק" הוא יסוד. ופירש ר"ש כי כל הספירות נקראות שביעיות ביסוד.
ועתה אמר כי כמו שהתמר אינו עולה אלא לע' שנה, כן היסוד בפריחתו יהיה כלול
משבעה, וכל אחד כלול מי' הם ע'. ומפני שמזה נמשך שאינו כלול מג' ראשונות
אלא מע' שהם ז' ספירות, לזה אמר "כארז בלבנון ישגא" פירש רמז הת"ת שהוא
הארז האמיתי, והוא כלול משלש ראשונות. כן זה יהיה כלול מג' ראשונות: