ספר גרושין· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
כב
עוד חדשתי בענין "גדול העונה אמן יותר מן המברך" כפי הנדרש בגמרא
"גוליירין נפקין לקרבא וגיבורין נצחין". והענין כי לפי הנראה העונה אמן
טפל למברך, א"כ איך אפשר לומר "גדול" וכו', והענין כי א"א למלכות להתייחד
למעלה עם הת"ת, אם לא תתקשט ותיפה עצמה בשפע ואור מלמעלה, ובפרט מצד החכמה
כדפירש לעיל. ולכן בעוד שאין ברכה, אי אפשר להתיחד. והמברך משפיע בה שפע
למטה כדי שע"י השפע תקשט עצמה לעלות להתיחד. והעונה אמן הוא מעלה אותה
למעלה ומיחד אותה עם דודה, כי "אמן" עולה צ"א בסוד שם יאהדונה"י
שהוא שם היחוד. ולפי האמת העיקר הוא המברך שהוא המעורר יחוד והמקשט. ואם
בעל נפש אתה, תוכל להבין סוד אמ"ן כשצריך לדעת בחינת הקישוט שעל ידו יהיה
היחוד. וזהו הענין "גיבורין" וכו' פירוש החלשים [גוליירין] הם העיקר. ועם
כל זה הגבורה אינה נקראת אלא בשם הגבורים שהם המיחדים עצמם: