ספר גרושין· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
ג
בה בלילה היינו מעיינים במסכת קדושין בהלכה כל "כסף" האמור בתורה כסף
צורי. ו"כסף" האמור בדבריהם, כסף מדינה. והכוונה כי כל שפע רחמים שהוא
נקרא "כסף" . ו"האמור", רצה לומר מלשון "וה' האמירך" וכו'. ומפני ששם מקום
גבהו ורוממותו מצד קבלתו מן הרוממות. "והאמור בתורה", פירש המושפע מן
הרוממות בתורה שהיא הת"ת הוא כסף צורי, פירש כסף מצד הבינה או הכתר שהוא
נקרא "צור", כל אחד מהם. והוא כסף שפע שאין בו תערובת "נחשת" שהוא יניקת
הנחש. אמנם האמור בדבריהם, כסף מדינה. בדבריהם, המל', וכספה הוא כסף
מדינה, פירש שיש בו תערובת דין ויונקת קצת הנחש בסוד הפגם: